גם ארגון EIA מתחיל להתפכח
קיימים שני גופים מרכזיים המנתחים את שוק האנרגיה העתידי:
IEA שהוא הגוף המייעץ לעשרים ושמונה המדינות המפותחות (OECD)
EIA שהוא הגוף המייעץ לממשל של ארצות הברית
ראינו כיצד IEA שינה מהותית את התחזיות שלו בנובמבר 2008
לכתבה
גם EIA מתחיל לצעוד באותו הכיוון כאשר הנקודות המרכזיות הן:
הורדת התחזית הכללית של דלקים לשנת 2030
עליה משמעותית בצריכה של סין והפיחתה לכח מרכזי בשוק האנרגיה
עליה ביצור דלקים לא קונבנציונליים על כל ההשלכות שיש בכך
כתבה מעולה מסכמת את השינויים בהערכות EIA
לכתבה
מה כדאי לעשות עם חברת הרכב GM?
חברת הרכב GM נכנסה להליך הגנה מפני נושים (Chapter 11) בתחילת יוני.
הבמאי מייקל מור מציע שינוי רדיקאלי באופי החברה, כך שתוכל לשרת אותנו במעבר לעולם חסכוני יותר באנרגיה.
לקריאת המאמר המלא: http://www.michaelmoore.com/words/message/index.php?id=248
Powering America’s Defense
שיא תפוקת הזהב Peak Gold
מצב הזהב נראה מאוד דומה למצב הנפט. שיא התפוקה של יצואן הזהב הגדול, דרום אפריקה, היה בשנת 1972, ותפוקתה היום עומדת על פחות משליש תפוקתה בשיא. לאחר מכן צפון אמריקה השלים את החסר, אבל גם שם השיא הגיע בתחילת העשור, ומאז יש ירידה מתמדת, גם בצפון אמריקה וגם בעולם כולו, למראות עלית מחיר הזהב בכ-300% (שהיום עומד סביב $900 לאונק’).
בדומא לתפוקת הנפט, גם בתחום הזהב יש ירידה באיכות הגילויים החדשים. ב-2004 תפוקת הזהב היתה 2490 טונות (80 מיליון אונק’), תפוקה שדרשה כריה של 1.4 מיליארד טונות אדמה. ב-2008 התפוקה היתה פחות מ-2300 טונות, אבל בגלל הירידה באיכות המקורות נדרשה כריה של יותר מ-1.6 מיליארד טונות אדמה.
הניו דיל הירוק - האם מטרתו להציל את הקפיטליזם מעצמו
מתוך הבלוג של העיתונאי הסביבתי ג’ורג’ מוניבוט מעיתון הגרדיאן:
“אך עדיין עלינו לשאול למה בדיוק מיועד הניו דיל הירוק. האם המטרה היא להציל את הקפיטליזם מעצמו, ולהתניע שוב את מנוע הצמיחה הגלובאלית, או ליצור כלכלה ברת קיימא?
לעת עתה, התרופה שכולם רוצים לבלוע היא היא בעצם עוד מהמחלה. צמיחה כלכלית היא הבעיה הסביבתית ביסודה.”
אספקת הנפט תרד ב-9% עד 2014
ההשקעות בחיפוש ופיתוח אתרי נפט יורדות, וזה ישפיע באופן משמעותי על האספקה בעוד כ- 5 שנים. יהיו פחות מכוניות על הכבישים ב-2014….
ואלס עם חולדאי: כך נקלע ראש העירייה למסיבה הכי סביבתית בעיר
כתבה של אביב לביא באתר nrg מספרת על מפגש משונה למדי בין ראש העיר חולדאי לאנשי אירגון ‘עץ בעיר’
ראיון מצולם עם פתיח בירול מסוכנות האנרגיה הבין לאומית - שווה צפייה
אצטט מדברי המבוא בלינק:
“הפרשן המוביל בבריטניה לעניני סביבה פוגש את פתיח בירול, הכלכלן הראשי של סוכנות האנרגיה הבין לאומית, שחושף לראשונה תחזית מבהילה לגבי התאריך של שיא תפוקת הנפט…”
בגדול, מה שקורה ב’סוכנות’ הוא בסך הכול ישור קו עם המציאות. לדוגמא, עד הדו”ח האחרון של 2008 החזיקו בסוכנות בדיעה שקצב הדלדול הממוצע של שדות נפט עומד על 3.7% לשנה. עכשיו הם אומרים: 6.7%. כלומר - כמעט כפול.:
המראיין, מוניבוט שמו, לוחץ את מר בירול לגבי שיא התפוקה, ולבסוף מקבל גם תשובה - שלוש ארבע עד לשיא מחוץ למדינות אופ”ק, אחד עשר שנה עד לשיא תפוקת הנפט של אופ”ק - פרק זמן קצר להחריד עבור שינוי מונומנטלי שנדרש כאן.
אז בפעם הבאה שיוצא לכם לדבר עם נציג משרד התשתיות שאומר לכם שאין שום בעיה עם מקור האנרגיה העיקרי שלנו בעתיד הנראה לעין, תשאלו אותו מאיפה הנתונים לתמוך בעמדתו. כשיגיד, והוא יגיד, סוכנות האנרגיה הבין לאומית, תבקשו ממנו אימייל, ותשלחו לו את הלינק שלעיל…
הביטחון צריך להיות בר קימא
פרופ’ הלל שובל כתב ב-ynet על מצב המים בישראל:
“…חרף החלומות שלנו על מורשת החקלאות, אין לישראל מנוס בטווח הארוך לשנות את סדרי העדיפות שלה בתחום המים, ולהקצות את המשאב הטבעי המצומצם הזה באופן שיתאים את הביקושים במגזר העירוני והביתי, ובענפים כלכליים יותר. מהלך כזה יניב למדינה תשואות חברתיות גבוהות.”
לישראל, כמו למדינות צחיחות אחרות , אין מנוס אלא לבסס את ביטחון המזון של תושביה על יבוא מזון מחו”ל. החקלאות אינה עוד הבסיס עליו נשען ביטחון המזון של תושבי המדינה. כבר בשנת 2007 ייבאה ישראל כ-80 אחוז מצריכת הקלוריות שלה מח”ול.
אני שלחתי לאתר את התגובה הבאה:
“כרגע, מבחינה כלכלית, כדאי ליבא מזון. אבל יכולת העולם ליצר מזון מוגבלת והתלות ביבוא תוביל בסופו של דבר לרעב. במדינות שמיצרות עודפי מזון היצור תלוי בגורמים שאינם בני קימא כמו דלקים פוסילים ומי תהום עתיקים. מדינות אלה גם צריכות להגדיל כל שנה את התוצר החקלאי המיועד לאזרחיהן. מזון מיוצא יהיה יותר ויותר נדיר ויקר, עד שרוב המדינות המייצאות פשוט ימנעו יצוא מזון בכלל כדי להגן על תושביהן (או יגבילו יצוא למדינות המספקות להן דלק). “
אז מה קורה עם מחירי הנפט? האם לאכול את הכובע?
מאת נועם סגל, 27 לדצמבר 2008
פורסם במקור בשינוי ירוק
מאז חודש יולי 2008, בו הגיע מחיר הנפט לשיא כל הזמנים (147$ לחבית), צנחו המחירים תוך חצי שנה לכדי 34$ לחבית בלבד, נכון לשבוע שעבר. מה קורה פה? לפני שנה צעקתם שהנפט נגמר, ועכשיו, לא רק שהוא לא נגמר - אלא שהמחיר שלו צנח, מה שאומר שגם הביקוש יורד, כנראה בשל המשבר הכלכלי והמיתון העולמי. ….
האם הגענו לשיא תפוקת הנפט, או שמא בגלל הביקוש הפוחת בעצם הרווחנו זמן והשיא נדחה?
אז זהו שלא. … ההשקעות בחיפוש אחר נפט נוסף ובמיצוי בארות קיימים יפחתו מאוד, בשל משבר האשראי הגלובאלי, אך בעיקר משום שיהפכו לבלתי כדאיות כלכלית (בראייה עסקית קצרת טווח).
וכך, אנו עשויים למצוא את עצמנו בעוד זמן לא רב - אם וכאשר יסתיים המיתון - עם היצע שלא מספק את הביקוש, כאשר הבארות הקיימים מוצו פחות או יותר, אך לא הושקע די כסף בפיתוח בארות חדשים.
יש הסבורים כי המשבר הכלכלי העולמי נותן לנו פסק זמן בכל הקשור לנפט. בפועל, אני די מסופק. בשנה האחרונה זכה נושא שיא התפוקה לדיון בכלי התקשורת המרכזית בארה”ב, ואישי ממשל בכירים התענינו בשאלה. לא מעט חוקרים אף טוענים שכבר עברנו את שיא התפוקה, וכי המשבר הכלכלי הגלובאלי הוא תוצאה שלה. גם כך וגם כך, כנראה שירידת המחיר לא פותרת את הבעיה, רק מדחיקה אותה.