הממסד הכלכלי מכיר בכך שבקרוב לא נוכל לספק את צרכי האנרגיה שלנו, אך מעדיף לא לדבר על זה

מאת מדליין בונטיג, הגרדיאן

קשה לאדם ברחוב להגיע למסקנה סבירה לגבי שיא הנפט. הנושא מעלה בליל של רגשות מנוגדים. אנשים שמאמינים בתאוריה נשמעים לעתים קרובות כמו נוצרים משיחיים הצועקים שסוף העולם אוטוטו מגיע. בניגוד לכך, לממסד הכלכלי הבין לאומי – ובתוכו סוכנות האנרגיה הבין לאומית (IEA) – יש מטרה אחת ברורה כל הזמן: להרגיע את כולם. נראה שמשימתם העיקרית היא לשמור שהשווקים התוססים לא יתססו יותר מדי.

מול סבך הקולות הנשמעים בנושא, ימשוך האדם הסביר בכתפיו ויתעלם מנביאי הזעם, מומחים מהתעשיה ואנליסטים זהירים, שהזהירו אותנו מירידה צפויה בתפוקת הנפט כבר לפני למעלה מעשור.

זוכרים את השאלה הכנה והישירה בפשטותה ששאלה המלכה לאחר פרוץ המשבר הכלכלי? השאלה שכוונה לכלכלנים בבי"ס הלונדוני לכלכלה היתה – אף אחד לא ראה את זה מגיע? קחו שאלה זו ותשאלו אותה לגבי שיא תפוקת הנפט… האמת היא שרבים ראו את משבר האנרגיה שמגיע אך הם הוקצו תדמיתית או הושתקו, והראיות אבדו בין רבות אחרות.

קחו למשל את מהדורת 2008 של ה-world energy outlook, הדו"ח השנתי עליו מתבסס כל מגזר האנרגיה כמו גם מדינות רבות. הדו"ח כלל טבלה שפורסמה בגרדיאן לאחרונה, ובגירסה שראיתי היו מרווחים צרים יותר בציר האופקי. מה שעולה מן הגרף הוא ששיא התפוקה העולמי חלף לו ב2008 או 2009, ושהתפוקה משדות קיימים עומדת לצלול. שדות שעוד לא פותחו ושדות שעוד לא נמצאו נערמו יחדיו מעל ואיפשרו סוג של ישורת לזמן מה, ורק בזכות השכבה העליונה, נפט לא קונבנציונאלי, התאפשר גידול קטן בעתיד לבוא. אגב, כשאתם שומעים נפט לא קונבנציונאלי חשבו על חולות הנפט של קנדה, חשבו על כמה משיטות ההפקה המזהמות ביותר שבנמצא. חשבו קטסטרופה.

מה שהפך את הגרף הקטן לכה נורא היה שיעור הנפט שיהיה זמין על פיו ב2030, שרחוק מלהספיק למדינות צמאות הנפט – הודו וסין. גישת העסקים כרגיל בממלכת הנפט מאיימת עלינו כעת עם עתיד של מלחמות על משאב נדיר זה.

כל זה נראה לי כחדשות היסטריות (וגם היסטוריות), אך נחשו היכן בחרו מחברי הדו"ח לשים את הטבלה? האם בעמוד הראשון? האם היה דיון על הגרף בעמוד הראשון? האם הוא יצר כותרות ברחבי העולם? לא ולא ולא. הוא נקבר עמוק בדו"ח ושום אזכור שלו לא נעשה במסיבת העיתונאים שנערכה לכבוד צאת הדו"ח.

החשש הוא ששווקים מבוהלים עלולים לגרום לנזק אדיר – רכישות בהיקפים גדולים שיעוררו מאבקים על מקורות, מה שעלול להוביל להפסקות חשמל ולשאר מיני צרות. אך עד עתה, בהתמודדות עם האתגר הכביר, המערכות הפוליטיות והכלכליות שלנו נראות כושלות ביכולתן להכיל את המציאות. וכך, אנו נאלצים לחיות עם האשליה שיש לנו את כל הזמן שבעולם להסתגל לעידן שאחרי הנפט. אפילו אין דיבור או מחשבה של ממש על איך יראה העולם בלי האנרגיה הזמינה שכה הורגלנו בה. המציאות הפכה מסוכנת מדי.

אז בתשובה לשאלתה דאז של המלכה, ראינו את זה בא, אך בחרנו להתעלם.

לכתבה המקורית.

World Energy Outlook 2009

בתאריך 10 בנובמבר 2009 פרסם ארגון IEA את הדוח WEO2009.
באתר Energy Bulletin ניתן למצוא תקציר של הדוח.

נזכיר שארגון IEA הוא הגוף המייעץ בנושאי אנרגיה למדינות OECD. מדינות רבות פוטרות את עצמן מעיסוק בתחזיות לגבי נושא האנרגיה תוך הסתמכות על הדוחות של IEA, ומכאן חשיבותו האדירה של הארגון והדוחות שהוא מפרסם.
בשנים האחרונות, ובייחוד בדוח של שנת 2008 הארגון מנמיך את התחזיות שלו. בדוח השנה אין כמעט שינוי בתחזיות ביחס לשנה הקודמת.
בשנים האחרונות הוגדרו לארגון שתי מטרות סותרות:
1 – להציג את הדרך להגעה לביטחון אנרגיה שיאפשר צמיחה כלכלית, כך שאנרגיה לא תהווה מכשול כלכלי לצמיחת הכלכלה במדינות OECD.
2 – להציג את הדרך בה מדינות העולם יידרשו לשנות את מדיניות השימוש באנרגיה, וזאת בכדי למנוע את התחממות כדור הארץ עקב פליטות CO2.
בדוח של 2008 הארגון לא ממש הצליח ליישב את הסתירה בין המטרות.
בדוח השנה הארגון בחר בדרך של פרסום שני תרחישים שונים.
Reference Scenario – תרחיש המתמקד בפיתוח כלכלי, ולכן נותן דגש על צמיחה בצריכת האנרגיה לצורך אפשור הצמיחה הכלכלית. בתרחיש הזה ריכוז CO2 עלול לעלות עד 1000PPM, שמשמעו עליה של 6 מעלות. בתרחיש זה צריכת סך כל הדלקים הנוזליים מגיעה לערך של 105 מיליון ליום (ביחס לערכים של 84-85 בתקופה האחרונה).
450PPM – תרחיש המתמקד במניעת שינוי האקלים על ידי הגעה למקסימום של 450PPM בריכוז של CO2, ובכך למנוע עלייה של יותר משני מעלות. חשוב לציין שישנם טענות רבות שהסף הרצוי הוא 350PPM ולצורך מאבק על כך קם ארגון 350.org.

בדרך של הצגת שני תרחישים, הארגון מעביר למקבלי ההחלטות בעולם את הנטל של הבחירה בין התרחישים והתוצאות שיהיו לבחירה. יש לזכור שבתאריך 7 לדצמבר השנה תתכנס בקופנהגן וועידת COP15 בה ינסו מנהיגי העולם לנסח פרוטוקול חדש שיחליף את פרוטוקול קיוטו שתוקפו יפוג בשנת 2012.
הדוח אינו מכיר במגבלות טכניות או גיאולוגיות בתפוקת הנפט, אלא רואה את ההפקה כפונקציה של כמות הכסף המושקע בפיתוח שדות נפט עתידיים.
במאמר זה לא נסכם את כל הפרטים, ונתרכז במספר תובנות והשגות על הדוח.
תפוקת הנפט במדינות שאינן חברות באופק תגיע לשיא בשנת 2010, מה שאומר שכל העלייה בתפוקה שהארגון חוזה תבוא מארגון אופק. מכאן ברור שארגון אופק יחזק את כוחו להשפיע על מחירי הנפט בעולם. בנוסף נשאלת השאלה האם לאור ההיסטוריה של 'משחק' בנתוני רזרבות הנפט, האם הגיוני להאמין שארגון אופק אכן מסוגל להגדלה כזאת בתפוקה?
בנושא מחירי הנפט, הארגון צופה לערך של 100$ לחבית בשנת 2020. אולם ישנם טענות רבות שהכלכלה העולמית, ובייחוד זו של ארצות הברית אינה יכולה לצמוח במחיר כזה.
הארגון מדגיש שעם התאוששות הכלכלה העולמית, יעלה הביקוש לנפט ומחירו יעלה. הארגון משער שנראה זאת בערך באמצע העשור הבא.
האתר של Guardian פרסם טענות של שני מדליפים בכירים מארגון IEA שטוענים שתחזיות IEA מוטות כלפי מעלה עקב לחצים של הממשל בארצות הברית וכן רצון להימנע מתחזית קודרת מדי שתערער את השווקים הכלכליים. כתבה נוספת עוסקת באותו הנושא.
מאמר שנכתב באוניברסיטת Uppsala, והותר לפרסום עכשיו, מנתח את הדוח של שנת 2008 (שכאמור כמעט זהה לזה של 2009) ומערער על התחזיות. המאמר הגיע למסקנה שבשנת 2030 סך כל תפוקת הדלקים הנוזליים יהיה 75 מיליון חביות ליום (לעומת 105 בתחזית IEA), מה שימנע צמיחה כלכלית בעתיד.

קהילה מתאחדת סביב האתגר הכפול של "שיא תפוקת הנפט" ושינוי האקלים. בפעילות משותפת, הכוללת הרבה הנאה, הם פועלים למען עתידם ולמען הסביבה. זה מה שמציע מיזם ה – TransitionTowns. באנגליה ובאירלנד זה כבר עובד. מי ירים את הכפפה בישראל?

2/11/09, אתר NRG, מאת אמיר כרמל

"שיא תפוקת הנפט" היא נקודת הזמן בה תפוקת הנפט העולמית תגיע לשיא ומשם תתחיל לרדת, מה שיוביל לחיים בהם האנרגיה תהיה יקרה יותר וזמינה פחות. על פי הערכות שונות, אנו נגיע לשיא התפוקה בקרוב או שכבר עברנו את השיא. צעדים להתמודדות עם שינוי האקלים ידרשו גם הם הפחתת צריכת האנרגיה, כך שמדובר בשני הצדדים של אותה מטבע.

כאשר מבקשים מאדם לפעול לטובת מניעת התחממות כדור הארץ, למעשה מבקשים ממנו להקריב חלק מהנאות אורח החיים המודרני, למען טובת כלל האנושות. לדוגמה, אנו מבקשים שיסע פחות ויוותר על רכב השטח המהודר בעבור מכונית קטנה ומשעממת. כמה אנשים באמת מוכנים לתרום מעצמם למען האנושות? מעט מאוד.

אולם אם נצליח לשכנע את בעל רכב השטח שמחיר הדלק יעלה מאוד בעתיד הלא רחוק (זו טענת Peak Oil), וכשזה יקרה אף אחד לא יקנה ממנו את הרכב זולל הדלק (זה פחות או יותר מה שקרה לפני שנה בארצות הברית), יתכן שנצליח להגיע להרבה יותר אנשים, כי כך אנו פונים אל יצר ההישרדות הפרטי של האדם ולא אל המצפון שלו. על כן טענת Peak Oil יכולה לדרבן אנשים לפעולה יותר מאשר נושא שינוי האקלים…

למאמר המלא

בימים הקרובים עתיד הביקוש לחשמל להגיע ל-8500 מגה-ואט, כ-91% מכושר הייצור הזמין של החברה

מאת ליאור גוטמן, עיתון הכלכליסט

גל החום שהחל בימים האחרונים ואמור להתגבר בימים הקרובים משאיר את ישראל עם רזרבות חשמל רזות במיוחד. מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה שבימים הקרובים עתיד הביקוש לחשמל להגיע ל־8,500 מגה־ואט, כ-91% מכושר הייצור הזמין של חברת החשמל.

המשמעות של נתון זה היא שאם תתרחש תקלה באחת מיחידות הייצור, יעלה הביקוש על ההיצע וחברת החשמל תידרש לבצע הפסקות חשמל יזומות.

בשאר ימות השנה עומד כושר הייצור המקסימלי של חברת החשמל על כ־11,600 מגה־ואט, אולם בתחילת החודש החלה החברה בהשבתה יזומה של חלק מהיחידות לצורך תחזוקה ושיפוצים, מה שהגביל את כושר הייצור לכ־9,300 מגה־ואט בלבד

בכיר בחברת החשמל מסביר שאי אפשר להפעיל את תחנות הכוח בלי לבצע תחזוקה שוטפת, ומתוך התחשבות בצריכה טיפולים אלה נעשים בסתיו או באביב, עונות שבהן הצריכה נמוכה. עלות השיפוצים נאמדת ב־235 מיליון שקל ובמקביל פועלת החברה במצב חירום בניסיון להגדיל את יכולת הייצור. "גל החום הנוכחי עשוי לגרום להפעלת מזגנים בהיקף ששמור בדרך כלל לאוגוסט", מסביר בכיר המקורב לנושא.

לכתבה המקורית.

הארגון הבריטי UKERC פרסם בתחילת החודש (אוקטובר) דו"ח חדש ומקורי, העוסק בשאלת האנרגיה. "אילו ראיות קיימות בכדי לתמוך בטענה שתפוקת הנפט תוגבל על ידי גורמים גיאולוגיים לפני 2030?

עם שאלה זו פנה הארגון למלאכת חיבור הדו"ח, שהסתכם ב-228 עמודים. הנה סיכום המסקנות:

1. למרות מידה גדולה של אי-וודאות, יש מספיק מידע בכדי להעריך את הסיכונים של ירידה בתפוקת הנפט הגלובאלית. המטודולוגיות הקיימות  עלולות להוביל להערכות חסר של מאגרי הנפט ושל קצב האספקה העתידי.
2. עם זאת, קצב הירידה בתפוקה הולך ומאיץ. יהיה צורך להחליף למעלה משני שלישים מהאספקה הקיימת עד 2030, רק כדי להישאר ברמת התפוקה הקיימת.
3. בעוד שישארו רזרבות משמעותיות של נפט לא קונבנציונאלי, קצב ההפקה שלהן עלול להיות איטי ובעל משמעות מועטה לענין המועד של שיא תפוקת הנפט הגלובאלי.
4. נראה שהתפוקה הגלובאלית תתחיל לרדת לפני 2030. יש סיכון משמעותי שזה יקרה גם לפני 2020. בהתחשב בפרקי הזמן הדרושים לפיתוח אנרגיות חלופיות ותכניות לחיסכון בצריכה, יש להתיחס לסיכון ברצינות מרובה.

ארגון UKERC מגדיר עצמו כקונסורציום של 15 שותפים אקדמאיים מ-15 מוסדות בריטיים שונים.

לעמוד הרלוונטי באתר הארגון

לינק ישיר לדו"ח המלא.

לינק ישיר לדו"ח המסכם.

לינק לכתבה של רויטרס ביוטיוב על הדו"ח.

הדו"ח, שמלאכת חיבורו נסתימה עוד במרץ השנה, פורסם ברבים רק בסוף ספטמבר שחלף זה עתה. לצורך חיבורו הוקם צוות משימה מיוחד שעונה לשם המסורבל: San Francisco Peak Oil Preparedness Task Force.

 הדו"ח, שהוגש לעירית סן פרנסיסקו, סוקר לאורך 128 דפים מגוון נושאים מנקודת מבט מוניציפלית. בין היתר, ניתן למצוא שם דיונים והצעות בנושאי אנרגיה, כלכלה, אספקת מזון, תחבורה, מחזור וטיפול בשפכים. מתוך דברי המבוא:

"נפט וגז טבעי מאפשרים לנו לחמם את הבית ולהאיר את הלילה, הם מתדלקים את המשאיות שמביאות איתן מזון, את הרכבים הפרטיים והאוטובוסים שמניידים אותנו ממקום למקום. הם מחזיקים את התעשיה, ומאפשרים את את צמיחתה של טכנולוגית המידע. כיום, העיר ותושביה תלויים לחלוטין באנרגיה ממקור מחצבי: 84% מן האנרגיה הנצרכת בסן פרנסיסקו – מקורה בנפט וגז טבעי.

נפט וגז טבעי הם מקורות בלתי מתחדשים, ולכן מצב זה לא יכול להימשך לעד. בכדי שהעיר תמשיך לשגשג ולהיות מופת עולמי לחיים אורבניים, עליה להתחיל כעת לתכנן כיצד לשמר את עצמה בזמנים שאחרי עידן הדלקים המאובנים."

קישור ישיר לדו"ח (פורמט pdf):

http://www.sfenvironment.org/downloads/library/peakoil_final_report.pdf

בראשון לאוקטובר יפתחו השיחות של חמש החברות הבכירות במועצת הביטחון מול איראן.

אתר CNN מנתח את המשבר תוך התמקדות בנושא הנפט

יש הרבה אופטימיות בימים אלה עקב תגליות הגז (מאגרי תמר ודלית) מול חופי חיפה. מיקום מאגרי הגז מסומן במפה של חברת נובל, אחד השותפים, והועתק למטה. כתבות בעברית מדווחות על פוטנציאל בר-ההפקה של 180 מיליארד מ"ק (BCM) . באנגלית הדיווחים שמרנים יותר ומדברים על 190 BCM (או 6.7 tcf) ככמות הגז הגולמי, כאשר בדרך כלל לא מפיקים יותר מ-70% מהכמות הגולמית. לכאן או לכאן, יש הרבה גז במיוחד ביחס לצריכת הגז של ישראל היום, שמסתכם בכ-4 BCM לשנה. אם נפיק את הגז בקצב של 4 BCM לשנה, ולא נגדיל את הצריכה, הגז יספיק לנו ליותר מארבעים שנה. אבל כמובן יש תוכניות להגדיל את השימוש. אם נחליף את כל תחנות הכוח המתבססות על פחם בתחנות מבוססות על גז, נצרוך 18 BCM לשנה, ואם גם נמשיך להגדיל את הצריכה ב-3% לשנה כהרגלינו, 180 BCM לא יספיקו אפילו לשמונה שנים. אם היינו גם מנסים במשך שמונה השנים האלה לעבור למכוניות חשמליות, זרימת הגז מים התיכון היתה נגמרת כבר אחרי שש שנים. ואז מה נעשה?

בקיצור העצמאות האנרגטית נראת לי כהכנה ל “BOOM” כלכלי שאחריו יבוא ה “BUST”.

אבל לא לדאוג, לאירנים עוד ישאר גז שאולי ימכרו לנו…

לפני מספר חודשים הבאנו ראיון מצולם עם Dr Fatih Birol שהוא chief economist של ארגון IEA. נזכיר שהארגון הוא הגוף המייעץ בנושאי אנרגיה למדינות המפותחות (OECD), ולכן חוות דעתו אמורה להיות המוסמכת ביותר, ועל פיה אמורות מדינות לתכנן את משק האנרגיה שלהן.
בנובמבר 2008 פרסם הארגון את הדוח השנתי WEO2008 בו הוא מתאר מהפך בצורת העבודה של הארגון. לפי הודאתו של הארגון, כל הערכות העתידיות לגבי שוק הנפט בוצעו בעבר על סמך תחזיות ביקושים וללא חקר מעמיק של פוטנציאל התפוקה. החידוש בדו"ח של 2008 היה בביצוע מחקר מעמיק על 800 שדות הנפט המרכזיים בעולם. התוצאה הראתה קצב דעיכה ממוצע של 6.7% עבור שדות קיימים, ערך כפול מזה הנטען רק שנה קודם לכן.
הדו"ח של 2008 העריך שיא תפוקת נפט בעוד מספר שנים עבור מדינות שאינן חברות בארגון OPEC, ושיא כלל עולמי לקראת שנת 2020.
מאז פרסום הדו"ח העולם שקע במשבר כלכלי עמוק ביותר, אך כיום יש המדברים על סימנים לסיום המשבר.
בראיון שערך העיתון הבריטי Independent עם Dr Fatih Birol, בירול מזהיר מפני שמחה מוקדמת. לטענתו, כאשר תחול התאוששות בכלכלה העולמית, יגדל הביקוש לנפט אשר יגרום לעליית מחירו. כתוצאה מכך תפגע מגמת ההתאוששות מן המשבר הכלכלי.
כמו כן מזהיר בירול מיצירת כוח רב למדינות OPEC שיחזיקו את המפתח להתאוששות כלכלת העולם.
המשבר הכלכלי גרם לעיקוב וביטול פרויקטים להגדלת תפוקת הנפט, כאשר יש קודם כל צורך בפרויקטים שיפצו על דעיכה של שדות קיימים. ציטוט מתוך הראיון:
Even if demand remained steady, the world would have to find the equivalent of four Saudi Arabias to maintain production, and six Saudi Arabias if it is to keep up with the expected increase in demand between now and 2030, Dr Birol said.

הפער בין טענות ASPO לבין תחזיות IEA הולך ומצטמצם.

Michael Moran סגן נשיא ארגון RGE Monitor מציג שישה תרחישים העלולים לפגוע בהתאוששות הכלכלית העולמית.
המצב בעירק לקראת דלדול הכוחות האמריקניים.
היציבות של מקסיקו עקב האתגר של קרטלי הסמים ומצבה הכלכלי הבעייתי.
התגברות מגמות הלאומנות של המשטר הרוסי, ומצבה הכלכלי הבעייתי.
המצב באפגניסטן ופקיסטן.
עימות ישראלי איראני.
עתיד צפון קוריאה לאור מצבו הבריאותי הרעוע של מנהיגה.

הנפט והגז מהווים מרכיבים משמעותיים בתרחישים.

בכל יום עוברים במנהרות עזה יותר מ-100 אלף ליטר סולר, כמות השווה לסולר שישראל מעבירה לעזה דרך מעברי הגבול. בעזה מבינים היטב את חשיבות הנפט.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1103941.html

חברת ניסן חשפה ביפן את אב הטיפוס המוכן לייצור של הרכב הסדרתי החשמלי הראשון שלה, שמיועד לייצור סדרתי ולשיווק המוני בעולם החל מ-2010. הרכב הוא בתצורת מרכב של רכב פנאי עירוני מרווח עם חמש דלתות וחמישה מקומות ישיבה, שהמנוע נמצא בו מלפנים והסוללות מתחת לרצפת תא הנוסעים.
לכתבה המלאה

חברת זניט סולר מנס ציונה מפתחת מערכת סולרית המייצרת חשמל וגם מים חמים.
החברה טוענת לנצילות משולבת של 70% לכלל המערכת.
נצילות זו היא פי כמה מכל מערכת אחרת הקיימת היום ליצור חשמל סולרי.
המערכת מורכבת ממתקן המרכז את קרני השמש לתא פוטו וולטאי יחיד, אשר מתחמם מאוד עקב ריכוז קרני השמש.
בכדי לקרר את התא מוזרמים מים בסביבת התא, ואת המים ניתן לנצל במקומות בהם יש צורך במים חמים.
האתר Solar Feeds מתאר את המערכת

עקב עליית מחירי הנפט, וההבנה שבעתיד נמשיך לראות מחירים גבוהים, קיים מרוץ כלל עולמי לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים.
ישראל היא מעצמה עולמית בתחום ההייטק בדגש על תקשורת.
האם ישראל תהווה בעתיד שחקן מרכזי גם בתחום האנרגיה?
האתר evworld מתפעל מחדשנות ישראלית בתחומים אלו

התיאוריה הכלכלית הנקראת "כלכלה קייסיאנית" טוענת שבזמני משבר המדינה צריכה להזרים כסף לכלכלה המקומית ובכך לעודד פעילות כלכלית שתחזיר את המשק לצמיחה.
התיאוריה מניחה שהמימון להזרמות הכספים יכול לבוא על ידי הגדלה זמנית של גרעון המדינה.
כאשר תחולל צמיחה, יגדלו הכנסות המדינה ממיסים וכך תוכל המדינה להקטין את החוב שנוצר מהגרעון.
כאשר אנו בוחנים את התגובות של כל המדינות המפותחות למשבר הנוכחי אנו רואים שהן פועלות לפי העקרונות של קיינס.
מצד שני יש לזכור שיש קשר ישיר בין צמיחה וצריכת אנרגיה.
בכדי לצמוח צריך לצרוך יותר אנרגיה.
אם נקבל את הטענה שהגענו לשיא תפוקת הנפט (או לפחות לשיא תפוקת הנפט הזול להפקה), אזי קיים סימן שאלה לגבי היכולת לחזור לצמיחה, שהרי חזרה לצמיחה תדרוש הגדלת צריכת הנפט שתוביל לעלייה במחירו, ובכך תתמתן הצמיחה או שתעלם לגמרי.
במצב כזה המדינה לא תצליח לגייס הכנסות בכדי להקטין את החוב הלאומי שימשיך לגדול.
עבור כל מדינה מודדים את יחס החוב לתוצר, וכאשר היחס גדול נפגע דרוג האשראי של המדינה.
יחס חוב לתוצר גבוה מדי יכול להוביל לפשיטת רגל של המדינה.
טל עבדה פרסם כתבה בעיתון גלובס בו הוא מביע חשש להגדלת יחס החוב לתוצר את ארצות הברית.
כאמור החשש הופך לחמור ביותר בתקופה של שיא תפוקת הנפט.

המערכת הכלכלית הנוכחית מקדשת את רעיון הצמיחה כיעד מרכזי.
מכיוון שקיים מתאם גבוהה בין צמיחה לצריכת אנרגיה, שיא תפוקת הנפט יביא לעידן בו צמיחה כלכלית במודל הנוכחי אינה אפשרית.
בכדי לנסות להערך ליום הזה , באם הוא לא כבר הגיע, ישנם המנסים לפתח מודל כלכלי אחר.
ישנו מודל הנקרא steady state economy או גם ecological economy.
הכלכלן הרמן דיילי הוא מייצג בולט של המודל של כלכלה אקולוגית.
אתר Scoop מביא כתבה המציגה את הרעיונות של דיילי והקשר לשיא תפוקת הנפט.

הסופר Christopher Steiner מציג תחזית של העולם כאשר מחיר הנפט יעלה לערך של 20$ לגלון.

העיתון forbes פרסם ארבעה מאמרים המבוססים על הספר.
המאמרים נכתבו מתוך ראיית העולם ואורח החיים בארצות הברית, אך מתאימים גם לישראל.
בכדי לקבל נקודת ייחוס למאמרים, נציין שכיום מחיר הנפט בארצות הברית הוא קצת מעל 2$ לגלון.

עד כמה העולם שלנו מבוסס על נפט ולא רק עבור דלק למכוניות
עליה במחירי הנפט תשפר את הבריאות על ידי הפחתת תופעת ההשמנה. אפילו שוטרים חוזרים לסייר ברחובות בהליכה.
העתיד העגום של תעשיית התעופה כאשר מחיר הנפט יעלה לערך של 8$ לגלון
מה עתיד לקרות למרכזי הקניות אדירי המימדים, ורשתות ההפצה הכלל עולמיות כדוגמת Wall-Mart.

לאורך שנים אורח החיים בארצות הברית עבר מחיים עירוניים צפופים לפרברים פרושים.
כל זה קרה בזכות הנפט הזול שאפשר תחבורה זולה במכוניות.
אולם בשנים האחרונות, עם עליית מחירי האנרגיה חל שינוי מגמה, אנשים אינם יכולים להרשות לעצמם חיים בפרבר מרוחק שעבור כל צורך בסיסי צריך לנהוג מרחקים גדולים.
אנשים מחפשים לחזור למרכזי ערים בהם ניתן למצוא מגוון שירותיים בטווח הליכה רגלית.
ומה על כל אותם פרברים מרוחקים? הם ננטשים, בעליהם עוזבים או פשוט נוטשים עקב אי תשלום המשכנתה.
גורמי פשיעה משתלטים על האזור, וכל השכונה מדרדרת, כך הופכים הפרברים להיות The Next Slum

משה שלום, סמנכ"ל פורקס-אילנד ניהול תיקי מט"ח פרסם בעיתון גלובס כתבה בשם כמה נמוך הוא עוד יכול לרדת.
משה כותב:
'וויכוח ער מתחולל זמן רב בדבר אמיתות ההשערה על התקרבות לשיא תפוקת הנפט העולמית.
המונח "Peak Oil" אינו מתייחס להתרוקנות העולם מנפט בכלל, אלא את ההתקרבות למציאות שבה יאזלו מקורות הנפט הקל להשגה, להפקה ולהפיכה לדברים מועילים.
נפט בעומק האוקיינוס, הנמצא ספוג בחול או בסלע, או הנמצא בקטבים, איננו יכול להשתוות לנפט הפורץ מבאר בסעודיה, רוסיה ואפילו ונצואלה. קצב הדילול והירידה בתפוקת הבארות הגדולות הקיימות, מתחיל לעורר חשש.'

מובאים בכתבה גרפים המראים הגעה לשיא תפוקת נפט בשדה הגדול ביותר של מקסיקו (Cantarell) ושדות הים הצפוני המוצגים כבעלי שיא תפוקה בשנת 1999.
עוד טענה חשובה היא שמספר הקידוחים בארצות הברית ירד משמעותית עקב המשבר הכלכלי, כך שבנקודת הזמן בו יחזור הביקוש לנפט, לא יהיו די שדות חדשים לפצות על אלו שבדעיכה.
משה מסכם:
'עקב הירידה העצומה במשאבי הייצור, התחזוקה והחיפושים החדשים, ועקב ירידה עקבית של תפוקה בבארות חשובים בעולם, קיים סיכוי סביר ללחץ גדול מצד הביקוש, כאשר המשבר יתחיל להתמתן. אם נוסיף לכך את האינפלציה הצפויה עקב ההזרמות האדירות מצד הממשלות, אני צופה עלייה של מחירי האנרגיה, והנפט במיוחד, בשנים הקרובות.'

ניתן לומר שמשה מצטרף לטענה של קהילת Peak Oil:
The end of cheap oil

קיימים שני גופים מרכזיים המנתחים את שוק האנרגיה העתידי:
IEA שהוא הגוף המייעץ לעשרים ושמונה המדינות המפותחות (OECD)
EIA שהוא הגוף המייעץ לממשל של ארצות הברית
ראינו כיצד IEA שינה מהותית את התחזיות שלו בנובמבר 2008
לכתבה
גם EIA מתחיל לצעוד באותו הכיוון כאשר הנקודות המרכזיות הן:
הורדת התחזית הכללית של דלקים לשנת 2030
עליה משמעותית בצריכה של סין והפיחתה לכח מרכזי בשוק האנרגיה
עליה ביצור דלקים לא קונבנציונליים על כל ההשלכות שיש בכך
כתבה מעולה מסכמת את השינויים בהערכות EIA
לכתבה