בפוסטים הקודמים התמקדתי בחשיבות שיש לארגון OPEC לעתיד מחיר הנפט, ובמיוחד ביכולת של הארגון להגדיל את התפוקה במקרה שהביקוש העולמי יעלה.
אתר thenational מציג את הבעיות שיש למדינות שונות בארגון, וכיצד בעיות אלו עלולות למנוע את היכולת להגדיל את התפוקה.
לכתבה המלאה

אתר The Oil Drum פרסם את Oilwatch Monthly January 2010.
ניתן לגשת ישירות למסמך pdf מלא של הדוח.

נתוני OPEC spare capacity נשארו כמעט באותו הערך כמו בדוח מחודש שעבר.
כמו שכתבתי בפוסט קודם, אני מייחס לנתון הזה את האינדיקציה לעליה הבאה במחירי הנפט.
מה דעתכם? האם ניתן לסמוך על אמינות נתוני OPEC spare capacity?
האתר פתוח לתגובות ללא רישום מוקדם, נשמח לקרוא את דעתכם.

נכתב על ידי אמיר כרמל

קיים ויכוח גדול לגבי ההשפעה של ספקולנטים על מחירי הנפט. אנשי כלכלה נוטים לייחס את כל העלייה במחירי הנפט בשנת 2008 לפעולה של ספקולנטים. מנגד, אנשי קהילת 'שיא תפוקת הנפט' מצביעים על כך שתפוקת הנפט הגולמי (crude) לא גדלה כמעט מאז 2005. אז מה התשובה הנכונה? לדעתי שני ההסברים נכונים. אכן נוצר לחץ של ביקוש ביחס לתפוקה שלא עלתה, אך הספקולציה שימשה כ'מגבר' לאותו לחץ והעלתה את המחיר לרמות הגבוהות ביותר שהיו אי פעם. באותה מידה, בריחה של ספקולנטים הורידה את המחיר מערך של 147$ (יולי 2008) לערכים בסביבות 30$ (תחילת 2009). הנתון הבולט הוא שהתפוקה השתנתה בלא יותר מחמישה אחוז, כאשר השינוי במחיר היה אדיר.
בשבוע האחרון יש נסיון להניע תהליך ב-CFTC בארצות הברית, ובשמה המלא "Commodity Futures Trading Commission", להגביל ספקולציות בחוזים עתידיים על נפט.
גם אם הרפורמה תעבור יקח עוד זמן רב עד שההשפעה שלה תורגש. עד אז מחיר הנפט ישאר חשוף למתקפות של ספקולנטים ולתנודות בשער הדולר.
לכתבה על הרפורמה המוצעת באתר msnbc.

משה שלום התייחס באתר גלובס לשאלת המחיר העתידי של הנפט. יש לציין ששלום הוא בין הכותבים הכלכליים הבודדים בארץ שמכיר ומאמין ברעיון של Peak Oil.
שלום מנסה להבין מתי הנפט יחצה את רף 90$ לחבית. זו אולי אחת השאלות החשובות ביותר כיום לכלכלה העולמית, וזאת מפני האמונה שנפט הנמכר במעל 90$ גורם למעין "מס" על הכלכלה, מונע חזרה לצמיחה, ועלול לדרדר את העולם לשלב הבא (תרחיש W) במשבר הכלכלי שהחל בשנת 2008.
זה המקום לטעון שהשלב הבא במשבר הכלכלי יהיה חמור בהרבה מהשלב הראשון, וזאת מכיוון שלממשלות שוב לא יהיו את אותם טריליוני הדולרים 'לשפוך' בכדי לתמרץ את הכלכלה.
בעיתון גלובס פורסמה כתבה המביאה מדבריו של יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF), דומיניק שטראוס קאהן. מתוך הכתבה:
קאהן הזהיר כי "יציאה מוקדמת מדי מחבילות התמריצים עלולה להיות טעות משום שיתכן ולמדינות אין את הכלים הנחוצים להתמודדות עם נפילה נוספת למיתון לאחר שהשתמשו גם בכלים הפיסקליים והמוניטריים שברשותם".
חזרה למחיר הנפט. אני מציע לבחון את מחיר הנפט ביחס ליכולת של ארגון OPEC לייצב אותו לערך שהם רוצים. בחודשים האחרונים אנו שומעים שוב ושוב את ראשי OPEC (בעיקר מערב הסעודית) טוענים שמחיר 'הוגן' לנפט הוא בטווח של 75-80$ לחבית. הסיבה לכך (מבחינתם לפחות) היא שדרוש מחיר של 60$ בכדי לפתח שדות חדשים, וכאמור עליה מעל 90$ תגרור כניסה למיתון נוסף. לאחר הכניסה למיתון של 2008, חלה ירידה בביקוש לנפט והמחיר קרס בתחילת 2009. OPEC בצעו סדרה של קיצוצים במכסות הייצור שלהם, ולאורך מספר חודשים הצליחו לייצב שוב את המחיר. החל מחודש יוני 2009 המחיר התאושש ל70$ ומאז המחיר נע בטווח שבין 70-84$ לחבית.
מבחינת OPEC המצב כיום הוא כאמור 'הוגן' ואין צורך לשנות את מכסות הייצור של המדינות החברות. בכדי שהמחיר ישמר בטווח הרצוי, צריך שלארגון יהיו שתי יכולות:
1) יכולת עצירת אספקה, וזאת על ידי משטר המכסות ומידת העמידה של המדינות במכסות. במידה והמחיר צונח, הסעודים מכנסים את המדינות, מקצצים במכסות, 'קוראים אותן לסדר', ומוודאים שיש עמידה ביעדי המכסות. אך כל עוד המחיר הוא בטווח הרצוי, הסעודים 'מעלימים עין' מרמאויות של מדינות ביחס לעמידה ביעדי המכסות.
2) יכולת אספקה עודפת, הכוונה למתקני אספקה שמושבתים באופן יזום, אך ניתן להפעילם בטווח של 30 עד 90 יום. היכולת הזו נקראת spare capacity או excess capacity. כל עוד יכולת האספקה העודפת גדולה ממיליון חביות ליום, יש לארגון עדיין יכולת לייצב מחיר, אחרת נוצר מצב שהביקוש עולה על התפוקה והמחיר יכול לעלות ללא שליטה, בסיוע של ספקולנטים שמזהים את המצב.
שני הגופים החשובים ביותר שמפרסמים את נתוני spare capacity של OPEC, הם IEA (ארגון האנרגיה המייעץ למדינות OECD) וכן EIA (ארגון האנרגיה של ארצות הברית).
אתר The Oil Drum מרכז עבורנו בכל חודש את הנתונים משני מקורות אלו ומפרסם אותם בניתוח חודשי הנקרא Oilwatch Monthly .
בדוח של דצמבר 2009 ערכי OPEC spare capacity (סעיף 7) הם 5.38 (על פי EIA) או 4.08 (על פי IEA), כך שיש עדיין לארגון OPEC יכולת לייצב את המחיר כרצונו.
בגרפים הבאים מוצגים נתוני OPEC spare capacity ביחס לתפוקה של OPEC, רואים בבירור את ההשפעה של קיצוץ המכסות בתחילת שנת 2009.

מתי ערכי OPEC spare capacity ידרדרו ל'טווח השחור'? זה נושא לפוסט נפרד.
ומה לגבי ירידת המחיר לערך של 60$? כל עוד העולם לא נכנס למשבר משמעותי נוסף, שיגרור צניחה בביקוש לנפט, יש לארגון OPEC יכולת לאושש את המחיר באם הוא יצנח מתחת לערך של 70$.
אירוע של משבר עולמי נוסף יכול לקרות, וישנן מספר סיבות שמדברים עליהן באחרונה: פיצוץ בועת נדל"ן בסין, חדלות פירעון של מדינות כמו יוון, אירועים שונים סביב איראן ועוד אירועים בלתי צפויים שהם מבחינת 'ברבור שחור'.
סיכום – המחיר צפוי להישאר בטווח של 75-80$ עד שתרד יכולת האספקה העודפת של OPEC, או שתחול קריסה כלכלית עולמית לפני כן.

נכתב על ידי אמיר כרמל

האתר The Oil Drum מציג את הדוח החודשי שלו לחודש דצמבר.
הדו"ח מרכז נתונים משני סוכנויות העוסקות בחקר נושא האנרגיה:
IEA – הגוף של מדינות OECD.
EIA – הגוף של ארצות הברית.
ישנו שוני קטן בין הנתונים וזאת מפני שאין שקיפות מלאה בעולם האנרגיה.
אני מציע להתמקד בנקודות הבאות:
גרף מספר 1 – אנחנו עכשיו רק 2 מיליון חביות ליום מתחת לשיא התפוקה של אמצע 2008, כלומר במקרה שהביקוש יעלה עוד קצת נתחיל לראות נסיקה של המחירים מעל 100$ לחבית.
גרף מספר 2 – הנפט הזול המוגדר Crude נכנס לפלטו (פרט לעלייה קלה באמצע 2008) החל משנת 2005, וזה גם המועד בו מחירי הנפט החלו לנסוק.
גרף 3 – תפוקת Crude במדינות שאינן חברות באופק נמצאת בירידה!
גרפים 5,4 הם אולי החשובים ביותר. הגרפים מציגים את ערכי יכולת היצור הפוטנציאלית של אופק – spare capacity. במאמר קודם הסברתי מדוע הגל הבא של המשבר הכלכלי יכול להיות קשור לערך של spare capacity. בגרפים ניתן לראות שיש בין 3-4 מיליון חביות ליום של רזרבת יצור לאופק, מעל ל'קו השחור' של מיליון חביות ליום שמנטרל את היכולת של אופק לשלוט במחיר.
נמשיך ונעקוב אחרי הדוחות החודשיים הללו, ונבחן את מגמת spare capacity של אופק.

נכתב על ידי אמיר כרמל

תעשיית התעופה רגישה מאוד למחיר הנפט. מכיוון שכבר כיום מדובר במערכת הסעת המונית יעילה, עם מעט מאוד יכולת נוספת להתייעל תפעולית ואנרגטית. נכון להיום לא קיים תחליף לדלק המטוסים המופק מנפט גולמי. לא פלא לכן שגורמים בתעשייה החלו להתעניין בנושא 'שיא תפוקת הנפט'.
מאמר בשם:
THE RESULT OF SPECULATION OR AN EARLY INDICATOR OF A MAJOR AND GROWING FUTURE CHALLENGE TO THE AIRLINE INDUSTRY?
סוקר את השפעת מחיר הנפט על תעשיית התעופה, ונותן הסבר מפתיע בהיקפו וברמתו על היסטוריית הנפט בעולם, דרך כל צרכני ויצרני הנפט בשנים האחרונות, וממשיך לתחזיות לעתיד.
המאמר מומלץ מאוד ולא רק בהקשר של נושא התעופה.
למאמר המלא

הארגון הבריטי UKERC פרסם בתחילת החודש (אוקטובר) דו"ח חדש ומקורי, העוסק בשאלת האנרגיה. "אילו ראיות קיימות בכדי לתמוך בטענה שתפוקת הנפט תוגבל על ידי גורמים גיאולוגיים לפני 2030?

עם שאלה זו פנה הארגון למלאכת חיבור הדו"ח, שהסתכם ב-228 עמודים. הנה סיכום המסקנות:

1. למרות מידה גדולה של אי-וודאות, יש מספיק מידע בכדי להעריך את הסיכונים של ירידה בתפוקת הנפט הגלובאלית. המטודולוגיות הקיימות  עלולות להוביל להערכות חסר של מאגרי הנפט ושל קצב האספקה העתידי.
2. עם זאת, קצב הירידה בתפוקה הולך ומאיץ. יהיה צורך להחליף למעלה משני שלישים מהאספקה הקיימת עד 2030, רק כדי להישאר ברמת התפוקה הקיימת.
3. בעוד שישארו רזרבות משמעותיות של נפט לא קונבנציונאלי, קצב ההפקה שלהן עלול להיות איטי ובעל משמעות מועטה לענין המועד של שיא תפוקת הנפט הגלובאלי.
4. נראה שהתפוקה הגלובאלית תתחיל לרדת לפני 2030. יש סיכון משמעותי שזה יקרה גם לפני 2020. בהתחשב בפרקי הזמן הדרושים לפיתוח אנרגיות חלופיות ותכניות לחיסכון בצריכה, יש להתיחס לסיכון ברצינות מרובה.

ארגון UKERC מגדיר עצמו כקונסורציום של 15 שותפים אקדמאיים מ-15 מוסדות בריטיים שונים.

לעמוד הרלוונטי באתר הארגון

לינק ישיר לדו"ח המלא.

לינק ישיר לדו"ח המסכם.

לינק לכתבה של רויטרס ביוטיוב על הדו"ח.

וגם, הבלוג זוכה לקישור ולחשיפה, עם אזכור למאמר האחרון של אמיר כרמל.

"כשמנסים לשער מה יקרה בעתיד בתחום כלשהו בכלל, וכמובן שגם בעולם הפיננסי, יש לנסות לאסוף כמה שיותר נתונים ודעות עליו. לאחר גיבוש הדעה הפונדמנטלית, עלינו לנסות לתזמן את הכניסה ואת היציאה, בעזרת הכלים העומדים לרשותנו.

אני, זה די ידוע, דוגל בניתוח טכני לצורך זה, אבל כל שיטה אחרת שהוכיחה את עצמה, טובה בהחלט באותה מידה.

היום ננסה לעשות זאת על נכס המייצג באופן הטוב ביותר את מה שמכנים "קומפלקס האנרגיה" והוא – הנפט.

זה זמן מה מתקיים דיון, שבאנגלית כותרתו Peak-Oil, לגבי מצב הרזרבות של המשאב באדמה, וההשלכות לגבי הצריכה האנושית ממנו, המחיר שנצטרך לשלם בעתיד, וכדאיות ההשקעה בתחליפים ובמקורות אנרגיה אחרים…

אני נמנה עם המצדדים במועד קרוב יחסית של Peak Oil. האם הגענו לזה עכשיו? עדיין לא אבל כל מי שמתעניין באמת בתחום, ייווכח שיידרשו תמורות כמעט בלתי אפשריות בתחום הטכנולוגיה, החיסכון, ניצול החלופות וגילויים חדשים כדי לתת מענה לצריכה שתגיע ממקומות כמו סין, הודו ואף מן המערב, שייצא מתישהו מן המשבר."

—————————————————————

פורסם בגלובס, 13/10/2009, לכתבה בגלובס.

]]> http://www.peakoil.org.il/general/%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%a1-%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a6%d7%93%d7%93-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%90-%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%a7%d7%94-%d7%a7%d7%a8/feed 0 http://www.peakoil.org.il/general/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%91-%d7%94%d7%91%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e http://www.peakoil.org.il/general/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%91-%d7%94%d7%91%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e#comments Sun, 11 Oct 2009 19:50:56 +0000 ‫Amir‬ http://www.peakoil.org.il/?p=180 Read the Rest...

קיימים שני גופים מרכזיים המנתחים את שוק האנרגיה העתידי:
IEA שהוא הגוף המייעץ לעשרים ושמונה המדינות המפותחות (OECD)
EIA שהוא הגוף המייעץ לממשל של ארצות הברית
ראינו כיצד IEA שינה מהותית את התחזיות שלו בנובמבר 2008
לכתבה
גם EIA מתחיל לצעוד באותו הכיוון כאשר הנקודות המרכזיות הן:
הורדת התחזית הכללית של דלקים לשנת 2030
עליה משמעותית בצריכה של סין והפיחתה לכח מרכזי בשוק האנרגיה
עליה ביצור דלקים לא קונבנציונליים על כל ההשלכות שיש בכך
כתבה מעולה מסכמת את השינויים בהערכות EIA
לכתבה

מאת נועם סגל, 27 לדצמבר 2008

פורסם במקור בשינוי ירוק

מאז חודש יולי 2008, בו הגיע מחיר הנפט לשיא כל הזמנים (147$ לחבית), צנחו המחירים תוך חצי שנה לכדי 34$ לחבית בלבד, נכון לשבוע שעבר. מה קורה פה? לפני שנה צעקתם שהנפט נגמר, ועכשיו, לא רק שהוא לא נגמר – אלא שהמחיר שלו צנח, מה שאומר שגם הביקוש יורד, כנראה בשל המשבר הכלכלי והמיתון העולמי. ….

האם הגענו לשיא תפוקת הנפט, או שמא בגלל הביקוש הפוחת בעצם הרווחנו זמן והשיא נדחה?

אז זהו שלא. … ההשקעות בחיפוש אחר נפט נוסף ובמיצוי בארות קיימים יפחתו מאוד, בשל משבר האשראי הגלובאלי, אך בעיקר משום שיהפכו לבלתי כדאיות כלכלית (בראייה עסקית קצרת טווח).

וכך, אנו עשויים למצוא את עצמנו בעוד זמן לא רב – אם וכאשר יסתיים המיתון – עם היצע שלא מספק את הביקוש, כאשר הבארות הקיימים מוצו פחות או יותר, אך לא הושקע די כסף בפיתוח בארות חדשים.

יש הסבורים כי המשבר הכלכלי העולמי נותן לנו פסק זמן בכל הקשור לנפט. בפועל, אני די מסופק. בשנה האחרונה זכה נושא שיא התפוקה לדיון בכלי התקשורת המרכזית בארה"ב, ואישי ממשל בכירים התענינו בשאלה. לא מעט חוקרים אף טוענים שכבר עברנו את שיא התפוקה, וכי המשבר הכלכלי הגלובאלי הוא תוצאה שלה. גם כך וגם כך, כנראה שירידת המחיר לא פותרת את הבעיה, רק מדחיקה אותה.

עיתון הדה מרקר, 22.09.2008

לקראת סיום המסחר בניו יורק, מחירה של חבית נפט רשם את העלייה החד-יומית הגבוהה ביותר מעולם ■ במקביל לזינוק מחיר הנפט, הדולר צלל ומחירי איגרות החוב של ממשלת ארה"ב יחד איתו

מחיר הנפט ננעל היום בזינוק של קרוב ל-16% והגיע ל-120.92 דולר לחבית – הזינוק החד-יומי הגדול ביותר שלו אי פעם בבורסת הסחורות של ניו יורק. העלייה החדה – בעקבות אי הוודאות בשווקים הפיננסיים בנוגע לתוכנית החילוץ האמריקאית למגזר הפיננסים, והיחלשות הדולר עקב הגירעון התקציבי הצפוי כתוצאה מהתוכנית. בשוק הסחורות כולו נרשמות עליות חדות, זה היום הרביעי ברציפות.

המסחר בנפט הופסק למספר דקות מוקדם יותר היום, לאחר שמחיר הנפט הגיע לעלייה המירבית המותרת של 10 דולר לחבית, אולם המסחר התחדש במהרה והמגבלה הועלתה ל-20 דולר. מאז ה-16 בספטמבר זינק מחיר הנפט ב-יותר מ-32% – הזינוק החד ביותר שנרשם במחירו במשך ארבעה ימים מאז שנת 1998, לאחר שביום שלישי שעבר נפל לרמה של 91.50 דולר לחבית – שפל של שבעה חודשים.

לכתבה בדה מרקר.

]]> http://www.peakoil.org.il/general/%d7%94%d7%a4%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%97%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%a4%d7%98-%d7%96%d7%99%d7%a0%d7%a7-%d7%91-25-%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%a8-%d7%9c-130-%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%a8-%d7%9c/feed 0 http://www.peakoil.org.il/general/%d7%97%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%98-%d7%91-113 http://www.peakoil.org.il/general/%d7%97%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%98-%d7%91-113#comments Wed, 13 Aug 2008 08:14:43 +0000 ‫Yaron Hochman‬ http://www.peakoil.org.il/?p=97 Read the Rest...

חששות מצמצום התפוקה באיראן מעלים את המחיר לשיא חדש
לכתבה

 

הנהגים יוצאים לשביתה כל כמה שנים:

21.4.2008 אשר שכטר, דה מרקר.

מחיר הנפט נגע היום בשיא של מעל 117 דולר לחבית, על רקע התקפה על צינור נפט מרכזי בניגריה – יצרנית הנפט הגדולה ביותר באפריקה – וחששות כי לא יהיה די בהיצע הנפט העולמי כדי לעמוד בביקוש הגובר, לאחר שבכיר באופ"ק אמר בסוף השבוע כי הארגון אינו צפוי להעלות את תפוקת הנפט שלו.

עבדאללה אל-בדרי, מזכ"ל אופ"ק, העריך ביום ראשון כי מחירי הנפט צפויים להמשיך לעלות ואמר כי הארגון – האחראי ל-40% מתפוקת הנפט העולמית – יהיה מוכן להעלות את תפוקת הנפט שלו במידה שהעלייה במחירים קשורה להיצע הנמוך מהביקוש, אך ציין כי זה איננו המצב הנוכחי בשוק.

"לעלייה במחירי הנפט אין כל קשר לביקוש והיצע", אמר אל-בדרי לעיתונאים בכנס אנרגיה ברומא. אל-בדרי הטיל את האחריות לעלייה במחיר הנפט, שזינק ב-6% בשבוע שעבר וב-77% מאז אפריל 2007, על היחלשות הדולר וספקולציות בשוק.

נשיא אופ"ק, חכיב חליל, אמר גם הוא ביום ראשון כי הארגון אינו צפוי להעלות בתקופה הקרובה את תפוקת הנפט שלו, ואמר כי "גם אם היינו מעלים את התפוקה, לא היינו מוצאים מי שיקנה אותה". חליל הוסיף כי העלאת התפוקה לא תשפיע על מחיר הנפט, מכיוון שהביקוש וההיצע בשוק "מאוזנים".

ענקית הנפט רויאל דאץ'-של הודיעה בסוף השבוע כי מתקנים של החברה באזור הדלתא של נהר הניז'ר נפגעו בהתקפה מצד אנשי "התנועה לשחרור הדלתא של הניז'ר" (MEND). ההתקפה גרמה לפגיעה בתפוקתה במדינה. התקפות ה-MEND על מתקני הנפט באזור הדלתא של הניז'ר חתכו מאז 2006 את תפוקת הנפט של ניגריה, יצואנית הנפט הגדולה באפריקה ואחת מספקיות הנפט הגדולות ביותר של ארה"ב, בכ-25%.

בעקבות התבטאויותיהם של ראשי אופ"ק וההתקפות על מתקני הנפט בניגריה, עלה הבוקר מחיר החוזים על הנפט הגולמי מסוג Light Crude למסירה במאי לשיא של 117.48 דולר לחבית. כעת נסחר מחיר החוזים כמעט ללא שינוי ברמה של 116.71 דולר לחבית. מחיר הנפט מסוג ברנט, הנסחר בלונדון, עולה ב-0.1% ל-114.05 דולר לחבית.

לכתבה בדה מרקר.

מתוך הדה מרקר 26.02.08 נמרוד הלפרן

מחיר הנפט הגולמי בניו יורק נסגר בשיא חדש, לאחר שבמהלך המסחר עלה מעל לרמה של 101 דולר חבית. מחיר הנפט להסקה אף הוא נסגר בשיא. זאת, על רקע ציפיות לעלייה בביקוש לנפט להסקה בעקבות מזג אוויר קר מהרגיל בארה"ב ובאירופה, והערכות כי אופ"ק לא צפוי להגדיל את תפוקת הנפט בפגישתו בשבוע הבא. היחלשות של הדולר מול המטבעות המרכזיים בעולם תרמה אף היא לעליית מחיר הנפט.

החוזים על הנפט הגולמי למסירה באפריל נסגרו במחיר של 100.86 דולר לחבית – מחיר הסגירה הגבוה מעולם – לאחר עלייה של 1.63 דולר, או 1.6%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. בשבוע שעבר נסק מחיר הנפט הגולמי במהלך המסחר בניו יורק לשיא תוך-יומי של 101.32 דולר לחבית.

החוזים על הנפט להסקה למסירה במארס נסגרו במחיר שיא של 2.815 דולר לגלון, עלייה של 2.97 סנטים או 1.1%. החוזים על הגז הטבעי למסירה במארס נסגרו במחיר של 9.206 דולרים למיליון יחידות תרמיות בריטיות (Btu) – רמתם הגבוה ביותר מאז פברואר 2006 ועלייה של 2 סנטים.

"מזג האוויר הקר תומך במחירי הנפט להסקה, הגז הטבעי והנפט הגולמי", אמר האנליסט אדוארד מאיר מחברת MF גלובל לאתר חדשות הפיננסים מרקטווץ'.

ראשי אופ"ק, הארגון האחראי על 40% מתפוקת הנפט העולמי, ייפגשו ב-5 במארס כדי להחליט על מדיניות התפוקה של המדינות החברות בו. שרי אנרגיה באופ"ק, בהם שרי האנרגיה של אלג'יר ואיראן, אמרו באחרונה כי יש מקום להורדת תפוקת הנפט של הארגון. אופ"ק הוריד מוקדם יותר החודש את תחזית הצמיחה לביקוש העולמי לנפט ב-2008 ל-1.4%.

20:03 | 18.11.2007 סוכנויות הידיעות

נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס הזהיר אתמול (שבת) כי מחירי הנפט עשויים להאמיר אם ארה"ב תתקוף את ארצו או את איראן. בכינוס של המדינות מייצאות הנפט (אופ"ק) בסעודיה, אמר צ'אווס כי ארה"ב צריכה להימנע מלתקוף מדינה החברה בארגון. לדבריו, מחיר חבית נפט יגיע למאות דולרים ולא רק ל-100 דולר, אם ארה"ב תתקוף את ונצואלה או את ארה"ב.

צ’אווס טען גם כי מחיר של 100 דולר לחבית נפט הוא מחיר הוגן, מכיוון שהוא שווה ערך לכ-30 דולר בשנות ה-70.

מחירי חבית נפט הגיעו בימים האחרונים ל-95 דולר. בעקבות העלייה במחירים קרא שר האנרגיה של ארה"ב למדינות אופ"ק להגדיל את כמויות הנפט המופקות, אך ככל הנראה מדינות הארגון לא יקבלו החלטה בנושא, עד לכינוס נוסף שיערכו בחודש הבא באבו-דאבי.

גורמים בארגון הביעו ספק בדבר האפשרות שהגדלת כמויות הנפט המופקות תביא לירידת מחיר הנפט בשווקים. לדבריהם, עליית המחירים האחרונה נגרמה בשל הירידה בערך הדולר, ובעקבות השקעות ספקולטיוויות של קרנות השקעה, ולא בגלל היצע נמוך.

אתמול הביעה סעודיה התנגדות לכך שמדינות אופ"ק יביעו חשש מירידת שער הדולר בהודעת הסיום של הוועידה.

לכתבה המקורית, דה מרקר.

—————————————————

יש לציין שבניגוד לדעה הרווחת שחברי ארגון אופ"ק מסרבים להעלות את התפוקה מסיבות של חמדנות גרידא, יש גם קולות אחרים. למשל, זה של סאדד אל-חוסייני, בכיר לשעבר בחברת הנפט הסעודית ארמקו, שהיה בין מתווי הדרך של מדיניות המדינה בנושא הפקת הנפט. בכנס השנתי Oil & Money, אמר אל-חוסייני שלהערכתו הפקת הנפט בעולם דורכת במקום כבר שלוש שנים. דמות חשובה אחרת, שוקרי גנהם (Shokri Ghanem ), אמר לאחרונה שלדעתו התפוקה העולמית לא תעבור רף מסוים, בסביבות ה-100 מיליון חביות ליום. (קצב השאיבה ב-2007 היה כ-85 מיליון). שוקרי מכהן כיו"ר תאגיד הנפט הלאומי של לוב.

לאחר שפל זמני של 50$ החבית, החל מחירו של הזהב השחור לדהור כלפי מעלה, תוך שבירת שיאים חדשים. ביום שישי האחרון, ה02 לנובמבר, ננעל מחיר הנפט בבורסת הסחורות בניו יורק על שיא של 95.93$ לחבית.

מורדים כורדים בעיראק, מקסיקו סוגרת שדות נפט מחשש לפגעי מזג אוויר, עימות צבאי עם איראן ועוד אירועים כאלו ואחרים תורמים לחששות מצמצום ההיצע. בנוסף, החלשות הדולר מול מטבעות מובילים מניע את יצרניות הנפט לדרוש יותר דולרים עבור אותה סחורה. להחמרת המצב תורם הביקוש העולה מענקיות המזרח, הודו וסין, שממשיכות במרדפן אחר רמת חיים ותיעוש המקובלות במערב.

אבל ארועים אלו, למעט הזינוק בביקושים, הם ברובם חולפים. מה שנשאר בשוך הסערה הוא מחיר הנפט הגבוה שממאן לרדת לרמות ה'שפויות' אליהן הורגלנו במאה ה-20. פער הולך וגדל נפער בין הביקוש הגלובאלי, ליכולת של השוק לספק אותו.

נראה שהשאלה "הלאה לאן?" ברורה מאליה (מעלה, מעלה), אם כי העיתוי ברור פחות. מה שבטוח הוא שכאשר נתחיל לגלוש במורד עקומת התפוקה הגלובאלית, בכל תסריט שלא נבחר, נאלץ להתמודד עם מציאות של מחסור תמידי בנפט. האם אנו ערוכים לכך?

מתוך ה-Arab Insider, 15/01/07:

שר הנפט הסורי, סופיאן עלאו, הודיע כי ארצו מתעתדת לפתוח אזורים חדשים ביבשה ובים למכרזים בינלאומיים לחיפושי נפט. השר הסורי הוסיף כי תוכנית חיפושי הנפט בסוריה נובעת מהירידה בתפוקת הנפט בבמדינה והדלדלות העתודות הקיימות מ 600 אלף חביות ביום במחצית שנות התשעים ל 400 אלף כיום. הבכיר הסורי צופה המשך ירידה הדרגתית בהפקת הנפט במדינה בשנים הבאות.

הירידה בתפוקת הנפט מדאיגה את מקבלי ההחלטות בסוריה שכן הנפט מהווה המקור הראשי להכנסות מטבע חוץ. בקצב תפוקת הנפט הנכוחית ולאור הביקוש הגובר צפויה סוריה להפוך בתוך כ-15 שנים ליבואנית נפט נטו.

לכתבה המקורית.