תגיות: תנודות בשוק הנפט

צרות בארגון OPEC

בפוסטים הקודמים התמקדתי בחשיבות שיש לארגון OPEC לעתיד מחיר הנפט, ובמיוחד ביכולת של הארגון להגדיל את התפוקה במקרה שהביקוש העולמי יעלה.
אתר thenational מציג את הבעיות שיש למדינות שונות בארגון, וכיצד בעיות אלו עלולות למנוע את היכולת להגדיל את התפוקה.
לכתבה המלאה


Oilwatch Monthly January 2010

אתר The Oil Drum פרסם את Oilwatch Monthly January 2010.
ניתן לגשת ישירות למסמך pdf מלא של הדוח.

נתוני OPEC spare capacity נשארו כמעט באותו הערך כמו בדוח מחודש שעבר.
כמו שכתבתי בפוסט קודם, אני מייחס לנתון הזה את האינדיקציה לעליה הבאה במחירי הנפט.
מה דעתכם? האם ניתן לסמוך על אמינות נתוני OPEC spare capacity?
האתר פתוח לתגובות ללא רישום מוקדם, נשמח לקרוא את דעתכם.

נכתב על ידי אמיר כרמל


ספקולציות במחיר הנפט

קיים ויכוח גדול לגבי ההשפעה של ספקולנטים על מחירי הנפט. אנשי כלכלה נוטים לייחס את כל העלייה במחירי הנפט בשנת 2008 לפעולה של ספקולנטים. מנגד, אנשי קהילת 'שיא תפוקת הנפט' מצביעים על כך שתפוקת הנפט הגולמי (crude) לא גדלה כמעט מאז 2005. אז מה התשובה הנכונה? לדעתי שני ההסברים נכונים. אכן נוצר לחץ של ביקוש ביחס לתפוקה שלא עלתה, אך הספקולציה שימשה כ'מגבר' לאותו לחץ והעלתה את המחיר לרמות הגבוהות ביותר שהיו אי פעם. באותה מידה, בריחה של ספקולנטים הורידה את המחיר מערך של 147$ (יולי 2008) לערכים בסביבות 30$ (תחילת 2009). הנתון הבולט הוא שהתפוקה השתנתה בלא יותר מחמישה אחוז, כאשר השינוי במחיר היה אדיר.
בשבוע האחרון יש נסיון להניע תהליך ב-CFTC בארצות הברית, ובשמה המלא "Commodity Futures Trading Commission", להגביל ספקולציות בחוזים עתידיים על נפט.
גם אם הרפורמה תעבור יקח עוד זמן רב עד שההשפעה שלה תורגש. עד אז מחיר הנפט ישאר חשוף למתקפות של ספקולנטים ולתנודות בשער הדולר.
לכתבה על הרפורמה המוצעת באתר msnbc.


האם יגיע הנפט ל-90 לפני שייפול

משה שלום התייחס באתר גלובס לשאלת המחיר העתידי של הנפט. יש לציין ששלום הוא בין הכותבים הכלכליים הבודדים בארץ שמכיר ומאמין ברעיון של Peak Oil.
שלום מנסה להבין מתי הנפט יחצה את רף 90$ לחבית. זו אולי אחת השאלות החשובות ביותר כיום לכלכלה העולמית, וזאת מפני האמונה שנפט הנמכר במעל 90$ גורם למעין "מס" על הכלכלה, מונע חזרה לצמיחה, ועלול לדרדר את העולם לשלב הבא (תרחיש W) במשבר הכלכלי שהחל בשנת 2008.
זה המקום לטעון שהשלב הבא במשבר הכלכלי יהיה חמור בהרבה מהשלב הראשון, וזאת מכיוון שלממשלות שוב לא יהיו את אותם טריליוני הדולרים 'לשפוך' בכדי לתמרץ את הכלכלה.
בעיתון גלובס פורסמה כתבה המביאה מדבריו של יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF), דומיניק שטראוס קאהן. מתוך הכתבה:
קאהן הזהיר כי "יציאה מוקדמת מדי מחבילות התמריצים עלולה להיות טעות משום שיתכן ולמדינות אין את הכלים הנחוצים להתמודדות עם נפילה נוספת למיתון לאחר שהשתמשו גם בכלים הפיסקליים והמוניטריים שברשותם".
חזרה למחיר הנפט. אני מציע לבחון את מחיר הנפט ביחס ליכולת של ארגון OPEC לייצב אותו לערך שהם רוצים. בחודשים האחרונים אנו שומעים שוב ושוב את ראשי OPEC (בעיקר מערב הסעודית) טוענים שמחיר 'הוגן' לנפט הוא בטווח של 75-80$ לחבית. הסיבה לכך (מבחינתם לפחות) היא שדרוש מחיר של 60$ בכדי לפתח שדות חדשים, וכאמור עליה מעל 90$ תגרור כניסה למיתון נוסף. לאחר הכניסה למיתון של 2008, חלה ירידה בביקוש לנפט והמחיר קרס בתחילת 2009. OPEC בצעו סדרה של קיצוצים במכסות הייצור שלהם, ולאורך מספר חודשים הצליחו לייצב שוב את המחיר. החל מחודש יוני 2009 המחיר התאושש ל70$ ומאז המחיר נע בטווח שבין 70-84$ לחבית.
מבחינת OPEC המצב כיום הוא כאמור 'הוגן' ואין צורך לשנות את מכסות הייצור של המדינות החברות. בכדי שהמחיר ישמר בטווח הרצוי, צריך שלארגון יהיו שתי יכולות:
1) יכולת עצירת אספקה, וזאת על ידי משטר המכסות ומידת העמידה של המדינות במכסות. במידה והמחיר צונח, הסעודים מכנסים את המדינות, מקצצים במכסות, 'קוראים אותן לסדר', ומוודאים שיש עמידה ביעדי המכסות. אך כל עוד המחיר הוא בטווח הרצוי, הסעודים 'מעלימים עין' מרמאויות של מדינות ביחס לעמידה ביעדי המכסות.
2) יכולת אספקה עודפת, הכוונה למתקני אספקה שמושבתים באופן יזום, אך ניתן להפעילם בטווח של 30 עד 90 יום. היכולת הזו נקראת spare capacity או excess capacity. כל עוד יכולת האספקה העודפת גדולה ממיליון חביות ליום, יש לארגון עדיין יכולת לייצב מחיר, אחרת נוצר מצב שהביקוש עולה על התפוקה והמחיר יכול לעלות ללא שליטה, בסיוע של ספקולנטים שמזהים את המצב.
שני הגופים החשובים ביותר שמפרסמים את נתוני spare capacity של OPEC, הם IEA (ארגון האנרגיה המייעץ למדינות OECD) וכן EIA (ארגון האנרגיה של ארצות הברית).
אתר The Oil Drum מרכז עבורנו בכל חודש את הנתונים משני מקורות אלו ומפרסם אותם בניתוח חודשי הנקרא Oilwatch Monthly .
בדוח של דצמבר 2009 ערכי OPEC spare capacity (סעיף 7) הם 5.38 (על פי EIA) או 4.08 (על פי IEA), כך שיש עדיין לארגון OPEC יכולת לייצב את המחיר כרצונו.
בגרפים הבאים מוצגים נתוני OPEC spare capacity ביחס לתפוקה של OPEC, רואים בבירור את ההשפעה של קיצוץ המכסות בתחילת שנת 2009.

מתי ערכי OPEC spare capacity ידרדרו ל'טווח השחור'? זה נושא לפוסט נפרד.
ומה לגבי ירידת המחיר לערך של 60$? כל עוד העולם לא נכנס למשבר משמעותי נוסף, שיגרור צניחה בביקוש לנפט, יש לארגון OPEC יכולת לאושש את המחיר באם הוא יצנח מתחת לערך של 70$.
אירוע של משבר עולמי נוסף יכול לקרות, וישנן מספר סיבות שמדברים עליהן באחרונה: פיצוץ בועת נדל"ן בסין, חדלות פירעון של מדינות כמו יוון, אירועים שונים סביב איראן ועוד אירועים בלתי צפויים שהם מבחינת 'ברבור שחור'.
סיכום – המחיר צפוי להישאר בטווח של 75-80$ עד שתרד יכולת האספקה העודפת של OPEC, או שתחול קריסה כלכלית עולמית לפני כן.

נכתב על ידי אמיר כרמל


Oilwatch Monthly December 2009

האתר The Oil Drum מציג את הדוח החודשי שלו לחודש דצמבר.
הדו"ח מרכז נתונים משני סוכנויות העוסקות בחקר נושא האנרגיה:
IEA – הגוף של מדינות OECD.
EIA – הגוף של ארצות הברית.
ישנו שוני קטן בין הנתונים וזאת מפני שאין שקיפות מלאה בעולם האנרגיה.
אני מציע להתמקד בנקודות הבאות:
גרף מספר 1 – אנחנו עכשיו רק 2 מיליון חביות ליום מתחת לשיא התפוקה של אמצע 2008, כלומר במקרה שהביקוש יעלה עוד קצת נתחיל לראות נסיקה של המחירים מעל 100$ לחבית.
גרף מספר 2 – הנפט הזול המוגדר Crude נכנס לפלטו (פרט לעלייה קלה באמצע 2008) החל משנת 2005, וזה גם המועד בו מחירי הנפט החלו לנסוק.
גרף 3 – תפוקת Crude במדינות שאינן חברות באופק נמצאת בירידה!
גרפים 5,4 הם אולי החשובים ביותר. הגרפים מציגים את ערכי יכולת היצור הפוטנציאלית של אופק – spare capacity. במאמר קודם הסברתי מדוע הגל הבא של המשבר הכלכלי יכול להיות קשור לערך של spare capacity. בגרפים ניתן לראות שיש בין 3-4 מיליון חביות ליום של רזרבת יצור לאופק, מעל ל'קו השחור' של מיליון חביות ליום שמנטרל את היכולת של אופק לשלוט במחיר.
נמשיך ונעקוב אחרי הדוחות החודשיים הללו, ונבחן את מגמת spare capacity של אופק.

נכתב על ידי אמיר כרמל


מחיר הנפט ותעשיית התעופה

תעשיית התעופה רגישה מאוד למחיר הנפט. מכיוון שכבר כיום מדובר במערכת הסעת המונית יעילה, עם מעט מאוד יכולת נוספת להתייעל תפעולית ואנרגטית. נכון להיום לא קיים תחליף לדלק המטוסים המופק מנפט גולמי. לא פלא לכן שגורמים בתעשייה החלו להתעניין בנושא 'שיא תפוקת הנפט'.
מאמר בשם:
THE RESULT OF SPECULATION OR AN EARLY INDICATOR OF A MAJOR AND GROWING FUTURE CHALLENGE TO THE AIRLINE INDUSTRY?
סוקר את השפעת מחיר הנפט על תעשיית התעופה, ונותן הסבר מפתיע בהיקפו וברמתו על היסטוריית הנפט בעולם, דרך כל צרכני ויצרני הנפט בשנים האחרונות, וממשיך לתחזיות לעתיד.
המאמר מומלץ מאוד ולא רק בהקשר של נושא התעופה.
למאמר המלא


דו"ח חדש של ארגון בריטי – נעבור את שיא התפוקה לפני 2030 וכנראה גם לפני 2020

הארגון הבריטי UKERC פרסם בתחילת החודש (אוקטובר) דו"ח חדש ומקורי, העוסק בשאלת האנרגיה. "אילו ראיות קיימות בכדי לתמוך בטענה שתפוקת הנפט תוגבל על ידי גורמים גיאולוגיים לפני 2030?

עם שאלה זו פנה הארגון למלאכת חיבור הדו"ח, שהסתכם ב-228 עמודים. הנה סיכום המסקנות:

  1. למרות מידה גדולה של אי-וודאות, יש מספיק מידע בכדי להעריך את הסיכונים של ירידה בתפוקת הנפט הגלובאלית. המטודולוגיות הקיימות  עלולות להוביל להערכות חסר של מאגרי הנפט ושל קצב האספקה העתידי.
  2. עם זאת, קצב הירידה בתפוקה הולך ומאיץ. יהיה צורך להחליף למעלה משני שלישים מהאספקה הקיימת עד 2030, רק כדי להישאר ברמת התפוקה הקיימת.
  3. בעוד שישארו רזרבות משמעותיות של נפט לא קונבנציונאלי, קצב ההפקה שלהן עלול להיות איטי ובעל משמעות מועטה לענין המועד של שיא תפוקת הנפט הגלובאלי.
  4. נראה שהתפוקה הגלובאלית תתחיל לרדת לפני 2030. יש סיכון משמעותי שזה יקרה גם לפני 2020. בהתחשב בפרקי הזמן הדרושים לפיתוח אנרגיות חלופיות ותכניות לחיסכון בצריכה, יש להתיחס לסיכון ברצינות מרובה.

ארגון UKERC מגדיר עצמו כקונסורציום של 15 שותפים אקדמאיים מ-15 מוסדות בריטיים שונים.

לעמוד הרלוונטי באתר הארגון

לינק ישיר לדו"ח המלא.

לינק ישיר לדו"ח המסכם.

לינק לכתבה של רויטרס ביוטיוב על הדו"ח.


גלובס – הכתב משה שלום מצדד בשיא תפוקה קרוב

וגם, הבלוג זוכה לקישור ולחשיפה, עם אזכור למאמר האחרון של אמיר כרמל.

"כשמנסים לשער מה יקרה בעתיד בתחום כלשהו בכלל, וכמובן שגם בעולם הפיננסי, יש לנסות לאסוף כמה שיותר נתונים ודעות עליו. לאחר גיבוש הדעה הפונדמנטלית, עלינו לנסות לתזמן את הכניסה ואת היציאה, בעזרת הכלים העומדים לרשותנו.

אני, זה די ידוע, דוגל בניתוח טכני לצורך זה, אבל כל שיטה אחרת שהוכיחה את עצמה, טובה בהחלט באותה מידה.

היום ננסה לעשות זאת על נכס המייצג באופן הטוב ביותר את מה שמכנים "קומפלקס האנרגיה" והוא – הנפט.

זה זמן מה מתקיים דיון, שבאנגלית כותרתו Peak-Oil, לגבי מצב הרזרבות של המשאב באדמה, וההשלכות לגבי הצריכה האנושית ממנו, המחיר שנצטרך לשלם בעתיד, וכדאיות ההשקעה בתחליפים ובמקורות אנרגיה אחרים…

אני נמנה עם המצדדים במועד קרוב יחסית של Peak Oil. האם הגענו לזה עכשיו? עדיין לא אבל כל מי שמתעניין באמת בתחום, ייווכח שיידרשו תמורות כמעט בלתי אפשריות בתחום הטכנולוגיה, החיסכון, ניצול החלופות וגילויים חדשים כדי לתת מענה לצריכה שתגיע ממקומות כמו סין, הודו ואף מן המערב, שייצא מתישהו מן המשבר."

—————————————————————

פורסם בגלובס, 13/10/2009, לכתבה בגלובס.


מתי צפוי השלב הבא של המשבר הכלכלי העולמי?

התשובה היא שאין לאף אחד מושג. אבל ננסה בכל זאת לאתר סימנים מקדימים לשלב הבא.
המשבר הכלכלי העולמי של 2008 נגרם מצרוף של מספר גורמים. בארצות הברית התפתחה בועת נדל"ן שהונעה על ידי משכנתאות זולות וחסרות אחריות שניתנו ללווים חסרי יכולת החזר. המשכנתאות הפכו לבטוחות של אגרות חוב מבוססות משכנתאות, וחברות ביטוח (לדוגמא AIG) ביטחו את כל מגדל הקלפים הזה.

הבועה יכלה אולי להמשיך עוד זמן מה, אך אז נכנסה לתמונה עליית מחירי הנפט שגרמה להגדלת סעיף הדלק בהוצאה החודשית של רוכשי הבתים. חלק מהרוכשים, ובייחוד אלו שנדרשו למרחקי נסיעה גדולים לצורכי הגעה לעבודה, החלו להתקשות בהחזרי המשכנתא עד לחוסר יכולת להמשיך בתשלומי המשכנתא ועזיבת הבית. נטל החוב הועבר לבנק, ומשם לבנקים הגדולים יותר ולחברות הביטוח. מניות הבנקים הגדולים למשכנתאות קרסו, והעבירו גלי הלם לכל העולם. רק תוכניות הצלה מסיביות של כל ממשלות המדינות המפותחות הצליחו לעצור את הקריסה, אבל במחיר של הגדלת החוב הלאומי של המדינות ובעיקר של ארצות הברית.

כיום מדברים כולם על התאוששות הכלכלה ויציאה מהמשבר.
נבחן את מחיר הנפט במהלך המשבר. בשיאו הגיע מחיר הנפט לערך של 147$ לחבית, וזה קרה ביולי 2008. מאז המחיר ירד עד 30$ והתייצב עכשיו בערך על 75$. הערך של 75$ אינו מקרי כלל, זהו הערך שערב הסעודית מנסה לייצב. הסיבה היא שערב הסעודית רוצה נפט שיהיה מספיק יקר בכדי למקסם רווחים, אך נמוך מערך של 80$.

ההנחה היא שמעל 80$ הכלכלה העולמית לא תוכל לצמוח. כמו כן, במחיר זה האלטרנטיבות לנפט (לדוגמא: אתנול מתירס וחולות נפט) יחזרו להיות רווחיות כפי שהיו בשנת 2008. הסעודים אינם רוצים שתהיינה אלטרנטיבות כלכליות לנפט שלהם, והם ינסו ככל יכולתם למנוע זאת.
הסעודים מייצבים את מחיר הנפט על ידי משטר המכסות של ארגון OPEC, כך שהארגון קובע את מכסות הייצור לפי יעד מחיר רצוי, ומתקן מפעם לפעם את המכסות בהתאם למחיר הנפט.
היכולת של OPEC לשלוט במחיר הנפט קיימת רק בתנאי שיש לחברי הארגון יכולת ייצור לא פעילה (spare capacity) שניתן להפעיל ולהפסיק אותה בזמן קצר. אולם במקרה בו יכולת הייצור הלא פעילה יורדת מתחת לשני מיליון חביות ליום אז אין יותר לארגון יכולת לקבע מחיר ולכן המחיר יכול להמריא.
יצרן בעל יכולת לשלוט בתפוקה ועל ידי כך לשלוט במחיר נקרא swinger producer

אם ננסה להעריך את מועד השלב הבא במשבר הכלכלי, אז ניתן לומר שהוא
יקרה מספר חודשים אחרי שמחיר הנפט יחצה את סף 80$. מה שאנו יכולים על כן לעשות הוא לבדוק את ערך spare capacity של OPEC בכל חודש ולבחון האם היא ירדה מתחת לערך של 2 מיליון חביות ליום.

התאוששות כלכלית מהירה, שתגדיל את הביקוש לנפט, רק תקדים את השלב הבא במשבר.

האתר Oil Drum מביא גרף של spare capacity.
אתר Bloomberg מציג את אותו הגרף ביחד עם מחיר הנפט כך שניתן לראות בבירור שבכל פעם שארגון OPEC ירד מתחת לשני מיליון חביות רזרביות אזי מחיר הנפט קפץ. (יש לעבור ממצב 'STORY' למצב 'GRAPHIC' במרכז העמוד)

המאמר נכתב על ידי אמיר כרמל


גם ארגון EIA מתחיל להתפכח

קיימים שני גופים מרכזיים המנתחים את שוק האנרגיה העתידי:
IEA שהוא הגוף המייעץ לעשרים ושמונה המדינות המפותחות (OECD)
EIA שהוא הגוף המייעץ לממשל של ארצות הברית
ראינו כיצד IEA שינה מהותית את התחזיות שלו בנובמבר 2008
לכתבה
גם EIA מתחיל לצעוד באותו הכיוון כאשר הנקודות המרכזיות הן:
הורדת התחזית הכללית של דלקים לשנת 2030
עליה משמעותית בצריכה של סין והפיחתה לכח מרכזי בשוק האנרגיה
עליה ביצור דלקים לא קונבנציונליים על כל ההשלכות שיש בכך
כתבה מעולה מסכמת את השינויים בהערכות EIA
לכתבה


זכויות שמורות © 1996-2010 שיא תפוקת הנפט - Peak Oil Israel.
שיא תפוקת הנפט – Peak Oil Israel ביצוע שינוי תבנית ע"י היידה - קידום ובניית אתרים css.php