תגיות: ביקוש לאנרגיה

Oilwatch Monthly December 2009

האתר The Oil Drum מציג את הדוח החודשי שלו לחודש דצמבר.
הדו"ח מרכז נתונים משני סוכנויות העוסקות בחקר נושא האנרגיה:
IEA – הגוף של מדינות OECD.
EIA – הגוף של ארצות הברית.
ישנו שוני קטן בין הנתונים וזאת מפני שאין שקיפות מלאה בעולם האנרגיה.
אני מציע להתמקד בנקודות הבאות:
גרף מספר 1 – אנחנו עכשיו רק 2 מיליון חביות ליום מתחת לשיא התפוקה של אמצע 2008, כלומר במקרה שהביקוש יעלה עוד קצת נתחיל לראות נסיקה של המחירים מעל 100$ לחבית.
גרף מספר 2 – הנפט הזול המוגדר Crude נכנס לפלטו (פרט לעלייה קלה באמצע 2008) החל משנת 2005, וזה גם המועד בו מחירי הנפט החלו לנסוק.
גרף 3 – תפוקת Crude במדינות שאינן חברות באופק נמצאת בירידה!
גרפים 5,4 הם אולי החשובים ביותר. הגרפים מציגים את ערכי יכולת היצור הפוטנציאלית של אופק – spare capacity. במאמר קודם הסברתי מדוע הגל הבא של המשבר הכלכלי יכול להיות קשור לערך של spare capacity. בגרפים ניתן לראות שיש בין 3-4 מיליון חביות ליום של רזרבת יצור לאופק, מעל ל'קו השחור' של מיליון חביות ליום שמנטרל את היכולת של אופק לשלוט במחיר.
נמשיך ונעקוב אחרי הדוחות החודשיים הללו, ונבחן את מגמת spare capacity של אופק.

נכתב על ידי אמיר כרמל


מחיר הנפט ותעשיית התעופה

תעשיית התעופה רגישה מאוד למחיר הנפט. מכיוון שכבר כיום מדובר במערכת הסעת המונית יעילה, עם מעט מאוד יכולת נוספת להתייעל תפעולית ואנרגטית. נכון להיום לא קיים תחליף לדלק המטוסים המופק מנפט גולמי. לא פלא לכן שגורמים בתעשייה החלו להתעניין בנושא 'שיא תפוקת הנפט'.
מאמר בשם:
THE RESULT OF SPECULATION OR AN EARLY INDICATOR OF A MAJOR AND GROWING FUTURE CHALLENGE TO THE AIRLINE INDUSTRY?
סוקר את השפעת מחיר הנפט על תעשיית התעופה, ונותן הסבר מפתיע בהיקפו וברמתו על היסטוריית הנפט בעולם, דרך כל צרכני ויצרני הנפט בשנים האחרונות, וממשיך לתחזיות לעתיד.
המאמר מומלץ מאוד ולא רק בהקשר של נושא התעופה.
למאמר המלא



המשבר מול איראן ונושא האנרגיה

כאשר אנחנו עומדים בפני שיא תפוקת הנפט, מדינות בעולם מחפשות כל ספק נפט אפשרי. מכיוון שלאיראן יש יכולת הפקת נפט גדולה, לא פלא שמדינות רבות מחזרות אחריה בכדי לקנות ממנה נפט. בנוסף, איראן היא ספקית גדולה של גז, ושותפה לנסיון ליצירת קרטל גז בדומה לקרטל הנפט של אופק. השאלה הגדולה היא – ממה המדינות מפחדות יותר, מאפשרות של איראן גרעינית, או מאפשרות לבעיות באספקת נפט וגז.
יעקב עמידרור מסביר ביתר פירוט את הקונפליט


מפוחדים מכדי לפרסם את המציאות של שיא תפוקת הנפט

הממסד הכלכלי מכיר בכך שבקרוב לא נוכל לספק את צרכי האנרגיה שלנו, אך מעדיף לא לדבר על זה

מאת מדליין בונטיג, הגרדיאן

קשה לאדם ברחוב להגיע למסקנה סבירה לגבי שיא הנפט. הנושא מעלה בליל של רגשות מנוגדים. אנשים שמאמינים בתאוריה נשמעים לעתים קרובות כמו נוצרים משיחיים הצועקים שסוף העולם אוטוטו מגיע. בניגוד לכך, לממסד הכלכלי הבין לאומי – ובתוכו סוכנות האנרגיה הבין לאומית (IEA) – יש מטרה אחת ברורה כל הזמן: להרגיע את כולם. נראה שמשימתם העיקרית היא לשמור שהשווקים התוססים לא יתססו יותר מדי.

מול סבך הקולות הנשמעים בנושא, ימשוך האדם הסביר בכתפיו ויתעלם מנביאי הזעם, מומחים מהתעשיה ואנליסטים זהירים, שהזהירו אותנו מירידה צפויה בתפוקת הנפט כבר לפני למעלה מעשור.

זוכרים את השאלה הכנה והישירה בפשטותה ששאלה המלכה לאחר פרוץ המשבר הכלכלי? השאלה שכוונה לכלכלנים בבי"ס הלונדוני לכלכלה היתה – אף אחד לא ראה את זה מגיע? קחו שאלה זו ותשאלו אותה לגבי שיא תפוקת הנפט… האמת היא שרבים ראו את משבר האנרגיה שמגיע אך הם הוקצו תדמיתית או הושתקו, והראיות אבדו בין רבות אחרות.

קחו למשל את מהדורת 2008 של ה-world energy outlook, הדו"ח השנתי עליו מתבסס כל מגזר האנרגיה כמו גם מדינות רבות. הדו"ח כלל טבלה שפורסמה בגרדיאן לאחרונה, ובגירסה שראיתי היו מרווחים צרים יותר בציר האופקי. מה שעולה מן הגרף הוא ששיא התפוקה העולמי חלף לו ב2008 או 2009, ושהתפוקה משדות קיימים עומדת לצלול. שדות שעוד לא פותחו ושדות שעוד לא נמצאו נערמו יחדיו מעל ואיפשרו סוג של ישורת לזמן מה, ורק בזכות השכבה העליונה, נפט לא קונבנציונאלי, התאפשר גידול קטן בעתיד לבוא. אגב, כשאתם שומעים נפט לא קונבנציונאלי חשבו על חולות הנפט של קנדה, חשבו על כמה משיטות ההפקה המזהמות ביותר שבנמצא. חשבו קטסטרופה.

מה שהפך את הגרף הקטן לכה נורא היה שיעור הנפט שיהיה זמין על פיו ב2030, שרחוק מלהספיק למדינות צמאות הנפט – הודו וסין. גישת העסקים כרגיל בממלכת הנפט מאיימת עלינו כעת עם עתיד של מלחמות על משאב נדיר זה.

כל זה נראה לי כחדשות היסטריות (וגם היסטוריות), אך נחשו היכן בחרו מחברי הדו"ח לשים את הטבלה? האם בעמוד הראשון? האם היה דיון על הגרף בעמוד הראשון? האם הוא יצר כותרות ברחבי העולם? לא ולא ולא. הוא נקבר עמוק בדו"ח ושום אזכור שלו לא נעשה במסיבת העיתונאים שנערכה לכבוד צאת הדו"ח.

החשש הוא ששווקים מבוהלים עלולים לגרום לנזק אדיר – רכישות בהיקפים גדולים שיעוררו מאבקים על מקורות, מה שעלול להוביל להפסקות חשמל ולשאר מיני צרות. אך עד עתה, בהתמודדות עם האתגר הכביר, המערכות הפוליטיות והכלכליות שלנו נראות כושלות ביכולתן להכיל את המציאות. וכך, אנו נאלצים לחיות עם האשליה שיש לנו את כל הזמן שבעולם להסתגל לעידן שאחרי הנפט. אפילו אין דיבור או מחשבה של ממש על איך יראה העולם בלי האנרגיה הזמינה שכה הורגלנו בה. המציאות הפכה מסוכנת מדי.

אז בתשובה לשאלתה דאז של המלכה, ראינו את זה בא, אך בחרנו להתעלם.

לכתבה המקורית.


נתוני נפט מרכזיים בדוח"ות ה-IEA עוותו תחת לחץ אמריקאי

על פי מקור פנימי בסוכנות, נתוני הרזרבות נופחו

מאת טרי מק'ליסטר, הגרדיאן

Oil Production forecast iea 2008 hebrew

העולם הרבה יותר קרוב למשבר נפט ממה שבכירים מוכנים להודות, כך על פי מקור פנימי בסוכנות האנרגיה הבין לאומית, שטוען שהסוכנות 'שיחקה' עם הנתונים באופן שיטתי כך שיראו אופטימיים יותר. זאת בכדי למנוע פאניקה במערכת הכלכלית. הבכיר טוען שארה"ב שיחקה תפקיד מרכזי בעידוד הסוכנות להמעיט בהסתברות לירידה מהירה בתפוקה משדות קיימים, ומנגד להגדיל את ההסתברות למציאת שדות נפט חדשים.

האשמות אלו מטילות צל כבד על מידת האמינות של הדו"ח השנתי של הארגון, שראה אור בימים האחרונים . דו"ח זה משמש כבסיס למדיניות האנרגיה והאקלים של ממשלות רבות במערב  ומכאן חשיבותו.

עיקר הביקורת הינה על הטענה החוזרת שתפוקת הנפט תוכל לעלות מרמתה הנוכחית של 83 מיליון חביות ביום ל105 מיליון חביות ביום. ביקורות מחוץ לאירגון טענו זה מכבר שלטענה זו אין ביסוס עובדתי ושלמעשה עברנו כבר את שיא התפוקה הגלובאלי.

כעת תאורית שיא תפוקת הנפט זוכה לרוח גבית מלב הממסד. "ה-IEA חזתה ב-2005 שאספקת הנפט תוכל לעלות לרמה של 120 מיליון חביות ליום ב-2030, אך נאלצה לרדת ל116 ולבסוף בשנה שערבה לרדת שוב ל-105. הנתון של 120 מיליון נחשב תמיד לשטויות אך אפילו התחזית הנוכחית גבוהה בהרבה ממה שניתן לחזות על פי המידע שבידי הסוכנות."

"רבים בסוכנות מאמינים שיהיה זה בלתי אפשרי לשמר רמות תפוקה של 90 עד 95 מיליון חביות בלבד, אך החשש מפניקה שעלולה לפשוט בשווקים מונעת ממידע זה להתפרסם. בנוסף, האמריקאים חוששים שסוף שלטונו של הנפט יהיה גם סופם כמעצמה בעלת גישה למקורות הנפט העיקריים."

מקור בכיר נוסף בסוכנות שפרש כבר אך בכל זאת העדיף להישאר בעילום שם, אמר כי כלל מפתח בארגון היה והינו שזה הכרחי לא להרגיז את האמריקאים, אך העובדות הן שאין כל כך הרבה נפט בעולם כפי שנאמר. "כבר נכנסנו לתחום ה"שיא" בתפוקה. לדעתי המצב ממש חמור."

הסוכנות מכירה בחשיבות הנתונים שהיא מפרסמת: "ממשלות ה-IEA ותעשיות מרחבי הגלובוס סומכים על דו"ח האנרגיה השנתי שיספק להן מידע עקבי שעל בסיסו יכולות הן לייצר מדיניות ולהתוות את התכנון העסקי."

בין רבות, ישנה הממשלה הבריטית שמעדיפה מידע זה על פני מקורות אחרים דומסטיים בשביל לטעון שהסכנה לאספקת הנפט לטווח הרחוק היא מועטה.

הארגון אמר הלילה שמבקרי הדו"ח מ'מחנה' שיא התפוקה ביקרו באופ שגוי את הדיוק של תחזיות הארגון. דובר הסוכנות אמר שאין באפשרותו להגיב לפני פרסום הדו"ח של 2009 (שבינתיים כבר פורסם, י.ה.).

ג'ון המינג, שעומד בראש הקבוצה הבין מפלגתית בנושא שיא תפוקת הנפט והגז אמר שהחשיפה הנ"ל אימתה את חששותיו שה-IEA המעיט באפשרות של משבר מתקרב ושלדבר היו השלכות מרחיקות לכת על הממשלה בארצו.

הוא אמר גם שמספר בכירים ב-IEA יצרו עימו קשר לגבי הסקפטיות הבלתי תלויה שלו לגבי תחזיותיהם. "ההישענות על ה-IEA שימשה תירוץ לטעון שאספקת הגז והנפט ימשיכו לצמוח עד 2030. כעת ברור שלא כך יהיה ושלא ניתן לסמוך על נתוני הסוכנות."

"כל זה מגביר את חשיבות השיחות בקופנהגן [על שינוי האקלים] ואת הצורך של בריטניה לעבור במהירות לכלכלה מקיימת יותר [מופחתת פחמן] אם ברצונה להימנע מאסון כלכלי."

סוכנות האנרגיה הבין לאומית נוסדה ב-1974 אחרי משבר הנפט דאז במאמץ לשמור על אספקת הנפט למערב. הדו"ח השנתי של הארגון יוצא תחת ידיו של הכלכלן הראשי בארגון, פתיח בירול, שהגן בעבר על התחזיות מפני ביקורות מחוץ.

אך כעת מקורות ב-IEA שיצרו קשר עם הגרדיאן אומרים שבירול עומד מול לחצים גוברים מבפנים שענינם אמינות הנתונים שהארגון מפרסם.

מת'יו סימונס, מומחה בתעשית הנפט, פיקפק מזה זמן רב בשיעורי הירידה בתפוקה ובסטטיסטיקות הנפט שסופקו על ידי ערב הסעודית לגבי שדות הנפט שלה. הוא העלה שאלות לגבי האפשרות ששיא התפוקה קרוב בהרבה ממה שנהוג היה  לחשוב.

דו"ח של המרכז הבריטי לחקר האנרגיה (UKERC) שפורסם בחודש שעבר טוען שתפוקת הנפט הקונבנציונאלי עלולה לעבור לשלב הירידה לפני 2020 – אך שהממשלות לא מתמודדות עם הסכנה. סטיב סורל, המחבר הראשי של הדו"ח, אמר ש"תחזיות המציעות שהשיא לא יקרה לפני 2030 הן אופטימיות במקרה הטוב, ובלתי סבירות במקרה הרע."

אך כבר ב-2004 היו אנשים שהעלו אזהרות דומות. קולין קמפבל, מנהל לשעבר בחברת הנפט הצרפתית טוטאל אמר" אם נתוני הנפט האמיתיים היו מתפרסמים, היתה נוצרת פניקה בשוק המניות… בסופו של דבר, אף אחד לא רוצה בכך."

לכתבה המקורית.


מתי צפוי השלב הבא של המשבר הכלכלי העולמי?

התשובה היא שאין לאף אחד מושג. אבל ננסה בכל זאת לאתר סימנים מקדימים לשלב הבא.
המשבר הכלכלי העולמי של 2008 נגרם מצרוף של מספר גורמים. בארצות הברית התפתחה בועת נדל"ן שהונעה על ידי משכנתאות זולות וחסרות אחריות שניתנו ללווים חסרי יכולת החזר. המשכנתאות הפכו לבטוחות של אגרות חוב מבוססות משכנתאות, וחברות ביטוח (לדוגמא AIG) ביטחו את כל מגדל הקלפים הזה.

הבועה יכלה אולי להמשיך עוד זמן מה, אך אז נכנסה לתמונה עליית מחירי הנפט שגרמה להגדלת סעיף הדלק בהוצאה החודשית של רוכשי הבתים. חלק מהרוכשים, ובייחוד אלו שנדרשו למרחקי נסיעה גדולים לצורכי הגעה לעבודה, החלו להתקשות בהחזרי המשכנתא עד לחוסר יכולת להמשיך בתשלומי המשכנתא ועזיבת הבית. נטל החוב הועבר לבנק, ומשם לבנקים הגדולים יותר ולחברות הביטוח. מניות הבנקים הגדולים למשכנתאות קרסו, והעבירו גלי הלם לכל העולם. רק תוכניות הצלה מסיביות של כל ממשלות המדינות המפותחות הצליחו לעצור את הקריסה, אבל במחיר של הגדלת החוב הלאומי של המדינות ובעיקר של ארצות הברית.

כיום מדברים כולם על התאוששות הכלכלה ויציאה מהמשבר.
נבחן את מחיר הנפט במהלך המשבר. בשיאו הגיע מחיר הנפט לערך של 147$ לחבית, וזה קרה ביולי 2008. מאז המחיר ירד עד 30$ והתייצב עכשיו בערך על 75$. הערך של 75$ אינו מקרי כלל, זהו הערך שערב הסעודית מנסה לייצב. הסיבה היא שערב הסעודית רוצה נפט שיהיה מספיק יקר בכדי למקסם רווחים, אך נמוך מערך של 80$.

ההנחה היא שמעל 80$ הכלכלה העולמית לא תוכל לצמוח. כמו כן, במחיר זה האלטרנטיבות לנפט (לדוגמא: אתנול מתירס וחולות נפט) יחזרו להיות רווחיות כפי שהיו בשנת 2008. הסעודים אינם רוצים שתהיינה אלטרנטיבות כלכליות לנפט שלהם, והם ינסו ככל יכולתם למנוע זאת.
הסעודים מייצבים את מחיר הנפט על ידי משטר המכסות של ארגון OPEC, כך שהארגון קובע את מכסות הייצור לפי יעד מחיר רצוי, ומתקן מפעם לפעם את המכסות בהתאם למחיר הנפט.
היכולת של OPEC לשלוט במחיר הנפט קיימת רק בתנאי שיש לחברי הארגון יכולת ייצור לא פעילה (spare capacity) שניתן להפעיל ולהפסיק אותה בזמן קצר. אולם במקרה בו יכולת הייצור הלא פעילה יורדת מתחת לשני מיליון חביות ליום אז אין יותר לארגון יכולת לקבע מחיר ולכן המחיר יכול להמריא.
יצרן בעל יכולת לשלוט בתפוקה ועל ידי כך לשלוט במחיר נקרא swinger producer

אם ננסה להעריך את מועד השלב הבא במשבר הכלכלי, אז ניתן לומר שהוא
יקרה מספר חודשים אחרי שמחיר הנפט יחצה את סף 80$. מה שאנו יכולים על כן לעשות הוא לבדוק את ערך spare capacity של OPEC בכל חודש ולבחון האם היא ירדה מתחת לערך של 2 מיליון חביות ליום.

התאוששות כלכלית מהירה, שתגדיל את הביקוש לנפט, רק תקדים את השלב הבא במשבר.

האתר Oil Drum מביא גרף של spare capacity.
אתר Bloomberg מציג את אותו הגרף ביחד עם מחיר הנפט כך שניתן לראות בבירור שבכל פעם שארגון OPEC ירד מתחת לשני מיליון חביות רזרביות אזי מחיר הנפט קפץ. (יש לעבור ממצב 'STORY' למצב 'GRAPHIC' במרכז העמוד)

המאמר נכתב על ידי אמיר כרמל


זכויות שמורות © 1996-2010 שיא תפוקת הנפט - Peak Oil Israel.
שיא תפוקת הנפט – Peak Oil Israel ביצוע שינוי תבנית ע"י היידה - קידום ובניית אתרים css.php