אתר NRG פירסם מחקר שלפיו "על כל 1 ק"ג של משקל גוף שיש להסיע למרחק 100 ק"מ, יש צורך בכמעט כוס של בנזין ‏(140 סמ"ק‏)." לפי הכתבה, המסקנה היא שאנחנו רק צריכים לרזות, ואז נוכל לפתור את בעיות האנרגיה. אבל יש עוד דרך לפרש את ה-"מחקר." כאשר בן אדם ממוצע שוקל 70 ק"ג, והאוטו הממוצע שלו צורך 10 ליטר ל-100 ק"מ, עז הצריכה לק"ג היא כוס אחד. אבל מי ששוקל 20% פחות יצרוך 20% יותר לפי ק"ג. ומי ששוקל 20% יותר יצרוך בערך 20% פחות, במיוחד שמדובר על רכב ממוצע ששוקל טון…

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/147/366.html

לפי אתר הגרדיון, מכתב ממשרד האנרגיה הבריטי מסביר שאי אפשר לחשוף את כל הדיונים על שיא תפוקת הנפט מכיוון שהנושא רגיש וחשיפה תפגע ביכולת השרים לדון בנושא.

לכתבה המלאה

ההודים עושים מאמצים גדולים לקנות משאבי נפט בעולם ונתקלים בכל מקום עם התחרות מול סין. שתי המדינות מצפות להכפיל את צריכת הנפט שלהם תוך 20 שנה, אבל לסין יתרון גדול בזה שיש להם רזרבות של יותר משני טריליון דולר.

http://www.bloomberg.com/news/2010-06-30/india-losing-to-china-in-africa-to-kazakhstan-to-venezuela-oil-purchases.html

התפוקה העולמית צפויה לרדת עם ייסום מגבלות נוספות בקידוחים בלב ים. http://www.csmonitor.com/Commentary/David-R.-Francis/2010/0621/After-BP-oil-spill-peak-oil-seems-nearer-than-ever

ניסיתי בעבר להביא את הטענות לכך שיתכן ואנחנו הגענו לעידן "שיא תפוקת הנפט".
הטענות היו בפוסט "שיא תפוקת הנפט – דבר איתי במספרים בבקשה" שבו כתבתי:
"טענה 1 – הנפט המוגדר Crude נכנס לפלטו החל משנת 2005"
לטענה צורף גרף המוכיח את הטענה.
בעקבות החשיבות שאני רואה לגרף, וכן פניה מהקהל, אני רוצה לדון בדרכים לשחזר את הגרף.

שיטה מספר 1 – הדוח החודשי של ארגון ASPO
הגרף בפוסט הגיע מדוח החודשי של דצמבר 2009 שנערך על ידי השלוחה ההולנדית של ארגון ASPO. את הדוח המעודכן ניתן למצוא בכתובת הזו.
עורך הדוח (בחור ושמו Rembrandt Koppelaar) אוסף כל חודש נתונים מלפחות שלושה מקורות:
IEA – סוכנות האנרגיה הבינלאומית אשר מפרסמת דוח חודשי, אך לא מספקת בחינם את הנתונים הגולמיים.
EIA – סוכנות האנרגיה של ארצות הברית שמפרסמת בחינם את הנתונים הגולמיים.
BP – נתונים של חברת הנפט BP, שלא ידוע לי עדיין מידע נוסף לגבי הדרך בה היא מפרסמת את נתוניה.
הבחור מארגן את הנתונים בצורה נוחה לקורא. חלק מהנתונים הגולמיים חייבים לעבור עיבוד בכדי להיות מיוצגים כגרפים.
אם אתם רוצים להיעזר בדוח הנ"ל כנסו לדוח המעודכן ביותר, וחפשו את הגרף הנקרא " World Crude Oil Production". אני הוספתי על הגרף את שני הקווים על ידי תוכנה גרפית פשוטה, ללא כל חישוב מדויק, אלא רק באופן שממחיש את הכניסה לפלטו.

שיטה 2 – שימוש בנתונים הגולמיים של EIA
ארגון EIA מפרסם את הדוח החודשי שלו בכתובת הזו. את הנתונים הגולמיים ניתן למצוא בכתובת הזו.
אני בחרתי בפורמט CSV של הטבלה המכונה "Persian Gulf Nations, Non-OPEC, and World". שם הקובץ הוא MER_T11_01B.csv . בעזרת עיבוד יצרתי את גרף התפוקה העולמית לשנים 2002 עד 2009. הנתון האחרון היום הוא של דצמבר 2009.
הצורך בעיבוד נובע מכך שלא הצלחתי לייצר ישירות גרף מקובץ האקסל הסטנדרטי, עקב האופן בו נבנתה עמודת התאריך.
בחרתי לכן בפורמט CVS שהוא קובץ טקסטואלי שניתן לעבד אותו בקלות. בחרתי בשפת Perl לצורך העיבוד, אין סיבה מיוחדת פרט לכך שזו השפה שאני רגיל אליה.
יש להתקין תוכנתPerl . אני התקנתי את התוכנה:
activeperl 5.10.1 build 1007
יש להעתיק את הקוד הבא לתוך קובץ בשם convert_csv.pl

open(InFile,   "$ARGV[0]") || die "Can't open $ARGV[0]";
open(OutFile, ">$ARGV[1]") || die "Can't open $ARGV[1]";
while ($line = <InFile>) {
  chomp($line);
  @columns = split (/,/,$line);
  $type       =  $columns[0],"\n";
  $year       =  $columns[1],"\n";
  $production =  $columns[2],"\n";
  $month = substr ($year,4,2);
  $year  = substr ($year,0,4);
  $year1 = $year + (($month-1)/12);
  if (($type =~ /PAPRPWO/) && ($month != "13")) {
    print OutFile $year1,"," ,$production/1000,"\n";
  }
}
close (InFile);
close (OutFile);

פתחו חלון DOS על ידי START -> RUN -> cmd
עברו למחיצה שבה שמרתם את convert_csv.pl וכן את MER_T11_01B.csv
רשמו
perl convert_csv.pl MER_T11_01B.csv world.csv
עכשיו פתחו את world.csv בעזרת אקסל וצרו גרף.

שימו לב שיש פיגור של 3 חודשים בנתונים של EIA.

לקבלת עזרה נוספת:
amir.carmel4@gmail.com

תפוקת נפט גולמי עד ינואר 2010

הפאנל על שיא תפוקת הנפט ייתקיים בשבת 22.5 2010 בשעה 12.
פאנל מומחים ופעילים מזוויות שונות: כלכלה, תקשורת, פסיכולוגיה ועוד..
לאתר פסטיבל אקטיביזם

אתר "שיא תפוקת הנפט" פתח קבוצת פייסבוק.
לכניסה לקבוצה.
יש צורך להיות רשום באתר פייסבוק בכדי להכנס לקבוצה.

הנפט הוא לכל הדעות משאב מתכלה, אך לרוב עוסקים בשאלה "מתי הנפט יגמר", במקום לדון בתפוקת הנפט שהיא הנתון החשוב לכלכלת העולם. תפוקת באר נפט מתנהגת בדומה לעקומת פעמון, ובאותו האופן, התפוקה העולמית של נפט תתנהג כמו עקומת פעמון, כלומר תגדל עד נקודת זמן מסוימת, תנוע סביב ערך קבוע למשך מספר שנים (פלטו) ואז תכנס לתהליך דעיכה.
הכלכלה העולמית שואפת לצמוח כל הזמן, ועקב כך נדרשת תפוקה עולה כל שנה של נפט, כך שדי בכניסת התפוקה לשלב הפלטו בכדי לגרום לכך שהביקוש יגבר על התפוקה ועקב כך מחיר הנפט יעלה. עקב חשיבותו הרבה של הנפט לכלכלה העולמית, רבים מאמינים שבמחיר שמעל 100 דולר לחבית (ואולי אף פחות) הכלכלה העולמית לא תוכל לצמוח, כך שבמקרה כזה לא ניתן להוריד את רמות החוב הגבוהות בהן נמצאות הכלכלות המובילות בעולם.
הסוכנויות החשובות שעוקבות אחר נתוני תפוקת הנפט בעולם (IEA,EIA) מחלקות בחלוקה גסה את סוגי הנפט לשתי קבוצות:
Conventional – מכונה גם Crude. זהו הנפט הנוזלי הזול להפקה שמגיע לרוב ממקור יבשתי שקל לתחזק, ושמהווה עדיין את המרכיב המרכזי בתפוקת הדלקים הנוזליים בעולם.
Unconventional – כל שאר הדלקים הנוזליים ממקורות שונים שאינם Conventional.
הנפט הקונבנציונלי הוא החשוב ביותר לכלכלת העולם עקב מחיר הפקתו הנמוך יחסית.
בחינה של נתוני תפוקת הנפט הגולמי משנת 2002 ועד היום (על פי הגרף המצורף שמקורו בסוכנות האנרגיה של ארצות הברית – EIA) מראה את העובדות הבאות:
1) תפוקת הנפט הגולמי הגיע לשיא בתחילת שנת 2005 ומאז לא עלתה, כלומר נכנסה לשלב הפלטו.
2) התפוקה עלתה קלות באמצע שנת 2008 כאשר מחירי הנפט הגיעו לערך של 147 דולר לחבית, ואפשרו מכירת נפט גולמי מאיכות ירודה שקשה לזקק אותו.
3) בסוף שנת 2009 (הגרף חסר את הערכים של תחילת 2010) ערכי התפוקה חזרו כמעט לרמות שלפני המשבר של שנת 2008.
4) השינויים בערכי התפוקה הינם קטנים מאוד, אך עקב ביקוש קשיח והשפעות המסחר בחוזים עתידיים, נגרמו כפי שידוע תנודות חריפות במחיר.

גם נתוני התפוקה של סך כל הדלקים הנוזליים מראים שחזרנו לרמות של שנת 2008 (על פי נתוני IEA).
עלייה קטנה נוספת בביקוש עלולה על כן להחזיר אותו לעלייה בלתי נשלטת במחיר וחצייה של סף 100 דולר לחבית ולחזרה למיתון.
ארגון אופ"ק הצליח לשמר במשך מספר חודשים את מחיר הנפט ברצועה של 70-80 דולר לחבית, אך בתחילת אפריל חלה חציה של סף 85 דולר לחבית. מוקדם עדיין לקבוע האם אנחנו בתחילתו של גל חדש של עליות מחירים, אך מומלץ להמשיך ולעקוב אחרי נתוני התפוקה ורמות המחיר.

נכתב על ידי אמיר כרמל

בחודש האחרון יש גל של ארועים בהם גופים רשמיים וחשובים החלו לעסוק באפשרות של הגעה לשיא תפוקת הנפט בזמן הקרוב.
על פי הגרפים, אנחנו יודעים שהתפוקה העולמית של נפט גולמי נכנסה לפלטו החל מתחילת שנת 2005, כך שברור שאנחנו כבר עכשיו בשיא תפוקת הנפט, אך עדיפה התפכחות עכשיו מאשר לעולם לא.
Chris Nelder באתר Energy & Capital ערך סיכום מעולה של ההתרחשויות של החודשיים האחרונים.
לכתבה

נדב איל פרסם כתבה בעיתון מעריב על נושא שיא תפוקת הנפט.
הכתבה מסקרת באופן יוצא דופן את ההתפתחויות בנושא 'שיא תפוקת הנפט', בדגש על פרסומים והתבטאויות של גורמים חשובים ומוסמכים, כך שהנושא כבר אינו נחלתם של "היפים זקנים" כפי שנדב מתאר.
יתכן שפרסום של עוד כמה כתבות כאלו בעיתונים החשובים יתניע תהליך של התפכחות בציבור ובהנהגה בישראל.

לכתבה

סוכנות האנרגיה של ארצות הברית (EIA) פרסמה את הדוח החודשי שלה עבור מרס 2010.
נתון חשוב ומעניין בתוך הדוח הוא גרף תפוקת הנפט הגולמי, אולם הגרף לא מוצג בצורה ברורה בדוח. יש צורך בעיבוד מסוים של הנתונים בכדי להציג אותם כגרף ברור.
כחלק מהדוח ניתן לקבל טבלאות Excel עם הנתונים הגולמיים בכתובת הזו.
אני בחרתי בפורמט CSV של הטבלה המכונה "Persian Gulf Nations, Non-OPEC, and World". שם הקובץ הוא MER_T11_01B.csv . בעזרת עיבוד יצרתי את גרף התפוקה העולמית לשנים 2002 עד 2009. הנתון האחרון הוא של דצמבר 2009. עיון בגרף מראה שתפוקת הנפט הגולמי לא עלתה מאז תחילת שנת 2005, פרט בחריגה קלה באמצע שנת 2008. לדעתי הגרף מראה באופן ברור שאנחנו כבר בשיא התפוקה של הנפט הגולמי שהוא הזול להפקה. אני רואה חשיבות בהצגת הגרף הזה בפני כמה שיותר אנשים.
נקודה מעניית נוספת היא המרווח הקטן שנשאר כיום לתפוקה לחזור לרמות השיא שלפני המשבר, מה גם שהדוח אינו כולל את שלושת החודשים הראשונים של שנת 2010 שבהם הכלכלה העולמית המשיכה בתהליך היציאה מהמשבר.

נכתב על ידי אמיר כרמל

עד היום הממשל בארצות הברית הציג את הגישה האופטימית ביותר לגבי עתיד תפוקת הנפט בעולם. דיווחנו כאן באתר כיצד ארגון האנרגיה הבינלאומי (IEA) הנמיך את תחזיות התפוקה שלו, כאשר השינוי הגדול היה בדוח WEO2008.
בראיון לעיתון הצרפתי LeMond מומחה שווקי הנפט של ממשל אובמה Glen Sweetnam הציג את האפשרות שתפוקת הנפט העולמית תחל לרדת בין השנים 2011-2015. האמירה הזו לא הוזכרה בעיתונות הרשמית בארצות הברית וכמובן שלא בישראל.
נזכיר שתפוקת הנפט הגולמי לא עלתה מאז סוף שנת 2004.
מכון Post Carbon פרסם קריאה לממשל בארצות הברית לחשוף לציבור את המידע שעומד מאחורי הטענה שהוצגה בראיון.

נושא "שיא תפוקת הנפט" זוכה להתייחסות דלה מאוד בעיתונות בארץ, כאשר אף עיתון לא לקח על עצמו את המשימה להסביר באופן ברור את הנושא והשלכותיו.
העיתון הראשון שהסכים לשתף פעולה עם האתר, ולהקדיש סדרה של 3 כתבות לנושא הוא אפוקטיימס.

לכתבה מספר 1
לכתבה מספר 2
לכתבה מספר 3

בתרמית פירמידה כולם נהנים מהמחזור של המערכת עד שנגמרים המקורות והמשאבים, והפריירים שעוד מושקעים מפסידים את הכל…. החברה המודרנית גם נהנת ממין תרמית פירמידה במובן הזה שהאושר מבוסס על המשך ניצול משאבים מוגבלים.

http://chronicle.com/article/We-Are-All-Madoffs/48182/?sid=at

ה"אינסיידר": ישראל מייבאת 43.5 חביות נפט ביום לאלף נפש – יותר מכל מדינה אחרת; במקום השני – יפן. הכתבה מצותת ב- The Marker.

מקור הידיעה נמצאת ב-Business Insider, תחת הכותרת:

15 Countries That Will Get Creamed In An Oil Spike

"ישראל הופכת לנסיכות אנרגיה", זו הכותרת שבחר אתר TheMarker לכתבה הסוקרת את ההתפתחויות האחרונות במשק הגז בישראל. הכתבה מתמקדת בתגליות הגז האחרונות (בדגש על "תמר") והשלכותיהן על משק החשמל, בניית תחנות כוח חדשות, התפלת מי ים ועוד.
הכתבה מאוד מקיפה ומפורטת. לכתבה המלאה.

בפוסטים הקודמים התמקדתי בחשיבות שיש לארגון OPEC לעתיד מחיר הנפט, ובמיוחד ביכולת של הארגון להגדיל את התפוקה במקרה שהביקוש העולמי יעלה.
אתר thenational מציג את הבעיות שיש למדינות שונות בארגון, וכיצד בעיות אלו עלולות למנוע את היכולת להגדיל את התפוקה.
לכתבה המלאה

אתר rigzone פרסם את רשימת עשרת תגליות הנפט והגז המשמעותיות בשנת 2009.
נתחיל בחדשות הטובות, קידוח תמר מופיע ברשימה ושם את ישראל על מפת האנרגיה העולמית. כבוד!!
החדשות הרעות – ממקורות אחרים מתברר ששנת 2009 הייתה שנה של גילויים גדולים מאוד של נפט ביחס לשנים קודמות, אך סך כל הגילויים הם של בערך עשרה מיליארד חביות נפט. אולם הצריכה השנתית של הנפט היא מעל 30 מיליארד חביות, כך שאין בגילויים לפצות על הצריכה השוטפת. בנוסף, הגילויים הם במקומות ובעומקים קשים ביותר. לדוגמא, Tiber הוא בעומק של בערך 12 ק"מ, כך שהוא הקידוח העמוק ביותר שבוצע אי פעם ויש לפתח טכנולוגיית שאיבה עבור עומק כזה.
לכתבה המלאה