פרק מספר 22 מסדרה המתארת את הקמת Transition Town הראשונה בישראל בעיר גבעת שמואל, שמטרתה – 'בניית קהילה בעלת עמידות לאתגרים של שיא תפוקת הנפט, שינוי האקלים ובטחון האנרגיה'.
כל הכתוב הוא פרי דמיון, הקשר בין הכתוב לדמויות אמיתיות מקרי בהחלט.

חמישי 10 ביוני 2010
21:00 אורן ואני קפצנו לאורנה. ישבנו איתה על המצגות ששימשו אותנו בהרצאה בבית הכנסת.
אורנה שאלה שאלות, רשמה לעצמה הערות ובעיקר נראתה חוששת. אורן הבטיח להגיע איתה למפגש עם דיירי הבניין השכן ואילו אני אהיה משוחרר.

ראשון 13 ביוני 2010
20:30 ערב ההרצאה לדיירי הבניין השכן הצפוני. הגיעו כעשרה דיירים מתעניינים. אורנה העבירה את ההרצאה על פי המצגות שנתנו לה. אורן עזר בנושא הטכני (מקרן + מחשב נייד) והוסיף הסברים פה שם.
דייר 1: "אני לא מאמין שבאמת נגיע למחסור בנפט, בטוח ימצאו איזשהו פתרון"
דייר 2: "אם זה כל כך חמור, איך זה שלא מדברים על זה?"
דייר 3: "ביבי הבטיח לפני כמה חודשים שבישראל ימצאו את הפתרון לבעיה של הנפט והעולם ייפתר מהתלות במדינות ערב"
דיירת 4: "שמעתי שיש כבר ניסוי בשלב מתקדם במכוניות החשמליות של שי אגסי, אז לא צריכה להיות שום בעיה"
דייר 5: "אם מחיר הנפט יעלה, זה ייתן מוטיבציה כלכלית לכוחות השוק למצוא פתרון"
דיירת 6: "אם יעלה מחיר הנפט, ניסע קצת פחות, לא ביג דיל"
כרגיל, יש סדרה של תגובות צפויות של אנשים שנחשפים לנושא של 'שיא תפוקת הנפט', מי שרגיל להסביר על הנושא מגלה שהוא כבר יודע בעל פה את התגובה הצפויה של האנשים, ברוב המקרים ניתן גם לנחש באיזה סדר יגיעו התגובות. אורנה הגיעה לפגישה מוכנה, הייתה לה ערכה עם כל התגובות הצפויות (שאכן הגיעו) ומענה לכל תגובה. אורנה עמדה במשימה בגבורה, ולא השאירה אף שאלה ללא מענה.
דייר 2: "וואלה, למדתי המון הערב, אני בכלל לא בטוח שאני אצליח להירדם הלילה. חייבים לעשות משהו"
נערך דיון ראשוני שמטרתו לאתר את גרעין האנשים שקלט את המסר ורוצה להמשיך לחקור את הנושא. אותרו 4 דיירים שקבעו להתחיל פגישות שבועיות לצורך לימוד והעמקה. אורן הציע לרביעייה את סיכומי הישיבות שדלית ואורנה הכינו. הוחלט שבהמשך יקבע מנגנון תאום מסודר, ועד אז ניתן להעביר במיילים את סיכומי הישיבות של כל בניין.
את הערב סיימו במבחר פסטלים ובורקסים. יתכן שבוחר התפריט צריך להיפגש עם החבר'ה של בית הכנסת בכדי ללמוד על הכנת כיבוד קצת יותר בריאותי.
אורנה הכינה סיכום קצר של הערב והפיצה במייל לכל חברי הקבוצה שלנו, כלומר הקבוצה של הבניין שלנו.
בעתיד אולי נדבר על 'הקבוצה שלנו' בתור 'כל הרחוב שלנו' או 'כל השכונה שלנו', מי יודע?

שלישי 15 ביוני 2010
21:00 משה קפץ אלי לדירה.
משה: "עברתי על הסיכום שאורנה שלחה במייל. אם הבניין הצפוני יתחיל להקים קבוצה משלו, יכול להתחיל קצת בלאגן של תיאומים בין הקבוצות. מצד אחד, לא כדאי לעשות מפגשים עם יותר מדי אנשים, ומצד שני צריך לעדכן בכדי לא לעשות עבודה כפולה. אצלנו בעבודה פותרים את זה על ידי מערכת WiKi שזה אתר שכל אחד יכול להעלות אליו קבצים ואחר כך לערוך אותם, ככה יוצרים שיתוף ועבודת צוות, משהו שמזכיר את ויקיפדיה"
אמיר: "אבל מי יקים מערכת כזו?"
משה: "תן לי לדבר עם האנשים שלIT אצלי בחברה, אולי הם יציעו פתרון פשוט. בכל מקרה, המערכת WiKi זה עלי"
אמיר: "מעולה, כל הכבוד"
משה: "האמת רציתי לדבר אתך גם על משהו אחר. בתחילת השבוע הפסקתי לעשן, אז נכון שכבר כמה פעמים ניסיתי ולא הצלחתי, אבל הפעם אני נחוש להצליח. תגיד, עכשיו שיש לנו קבוצה, תוכלו לעזור לי?"
אמיר: "מה בקטע של 'שלום אני משה ואני מכור לסיגריות' – 'אוהבים אותך משה' "
משה: "אל תהיה מגעיל, לא יפה. אבל האמת שכן, מאוד חסרה לי תמיכה של קבוצה"
אמיר: "אבל אני לא מעשן, בחיים לא נגעתי בסיגריה, איך אני יכול לעזור לך?"
משה: "לא יודע, אולי נקפוץ לאורנה, היא מבינה בקבוצות"
עברנו לדירה של אורנה, ומשה ספר לה על השיחה שלנו.
אורנה: "האמת, בדיוק עכשיו עברתי השתלמות לקבוצות גמילה, זה נושא שממש עוזר לי בעבודה. יש משפחות שאני מבקרת שנהרסות מהתמכרויות של אנשים, – סמים, הימורים, שתייה ומה לא"
אמיר: "אז איך נוכל לעזור למשה?"
אורנה: "באמת לא נוכל לעזור לו בתור קבוצה של נגמלים מסיגריות. אבל קפץ לי רעיון, אמיר אתה תמות על זה, אנחנו כל הזמן מדברים בקבוצה על הפחתת צריכת אנרגיה. למה כל כך קשה לנו ליישם את זה? כי אנחנו בעצם מכורים לכל המכשירים האלו שצורכים אנרגיה, אם ננסה להתנתק מהם, זה יהיה ממש תהליך של גמילה. אז הרעיון הוא שבתור הזדהות, כל אחד בקבוצה יוותר על שימוש במכשיר חשמלי עד הפגישה הבאה שלנו. אני אקח על עצמי משימה קשה, אני אוותר על מייבש השיער, אולי לכם זה נשמע אידיוטי אבל לי זה הקרבה גדולה, אבל אני מאמינה שאסתדר"
אמיר: "אני אקח על עצמי לוותר על הטלביזיה לשבועיים הקרובים, זה דווקא נשמע אתגר מעניין"
משה: "טוב אני עם הגמילה מהסיגריות, אני צריך גם לוותר על מכשיר חשמלי?"
אורנה: "לא ברור שלא. אני אעבור אצל אורן, עמית ועומרי ואסכם איתם על מה הם מוותרים"
בהמשך אורנה עדכנה בוויתורים הבאים:
לאורן ממילא אין טלביזיה, במייבש כביסה כולנו כבר כמה חודשים לא משתמשים. אורן בחר לוותר על שימוש במנורות הסלון, ולהסתפק בפלורוסנט של המטבח לקריאה.
עומרי התנדב לוותר על המזגן ולהסתפק במאוורר התקרה שהתקנו לפני מספר חודשים.
עמית התנדב לוותר על הטוסטר. התברר שהבחור מכור לטוסטים. אז שבועיים הוא יאכל לחם רגיל.

חמישי 17 ביוני 2010
22:00 התפרסמה כתבה על בקטריה שנמצאה בשדה הנפט Cantarell שבמקסיקו. הבקטריה חובבת החום גורמת לנזקים במאגר התת-קרקעי, המתבטאים בירידה בלחץ והפיכת הנפט ל'חמוץ' (sour) שערכו בשוק נמוך יותר. הבקטריה חדרה למאגר במים שמוחדרים למאגר.
כאשר שדה נפט מתגלה, לרוב הנפט פורץ ממנו בלחץ רב (זוכרים את התמונות של הנפט הפורץ משדה חלץ בארץ?) ולכן השאיבה דורשת מאמץ ואנרגיה מינימאלית. לאחר פיתוח השדה ושאיבה נמרצת, כמות הנפט במאגר יורדת ועקב כך הלחץ במאגר יורד. בכדי לחדש את הלחץ מחדירים מים לתחתית המאגר ובכך מחדשים את הלחץ, התהליך נקרא secondary recovery. כאשר ממשיכים בשאיבה כמות הנפט יורדת וכמות המים עולה. כאשר כמות המים (water cut) עוברת סף מסוים, השדה כבר אינו כלכלי והשאיבה נפסקת.
עדיין לא ברור כיצד הגיעה הבקטריה למים המוחדרים לשדה Cantarell.
חשש כבד הועלה ליכולת הייצור העתידית של השדה, וזאת בנוסף לירידה הכללית שהייתה בשנת 2009 בהפקת הנפט במקסיקו ואשר גרמה לפגיעה כלכלית קשה.

שני 21 ביוני 2010
24:00 התגלה מקור הבקטריה בשדה הנפט במקסיקו. הבקטריה הגיעה מציוד של חברה המתמחה בהזרקת מים לבארות נפט. הוחלט על השבתה מיידית של הפקת הנפט משדה Cantarell לצורך מניעת הפצת הבקטריה, וכן עצירת פעילותה של חברת הזרקת המים.
הפרשה זכתה לשם 'Mexican Oil Flu' וראשי המדינה במקסיקו אינם מצליחים להבין כיצד כל צרות העולם נוחתות עליהם.
המסחר בנפט החל בהשתוללות קניה עקב החשש ממחסור בנפט בארצות הברית הקונה נפט ממקסיקו. שער הנפט נסגר בערך של 120$ לחבית, עליה של 14$ ליום.
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, פנה בקריאה נרגשת לסעודים להזרים עוד נפט לשוק בכדי לעצור את הסחף במחירים.

שני 28 ביוני 2010
20:30 התכנסו אצלי בדירה.
הגיעו – משה, עמית, עומרי (בעלה של דלית), אורן ואורנה.
כל אחד מהנוכחים סיפר על חוויותיו מתקופת הגמילה.
עמית: "שלום, אני עמית, ואני מכור לטוסטים"
כולם: "אוהבים אותך עמית"
עמית: "עכשיו ברצינות, בהתחלה זה היה ממש קשה לוותר על הטוסט של ארוחת הערב, אחרי שבוע ממש השתגעתי מזה, אבל בימים האחרונים זה מתחיל להירגע. אני שוקל ברצינות לוותר על הטוסטים בערב"
משה: "אני נשבע לכם, לא נגעתי בסיגריה כבר שבועיים וחצי, זה התקופה הארוכה ביותר ללא עישון מאז שהתחלתי לעשן בצבא. אני ממש ממש מודה לכולכם"
אורנה: "תגידו, אם אני אציע חיבוק קבוצתי תיזרקו אותי מהחדר"
קשה להסביר, אבל באותו הרגע, זה ממש הרגיש נכון הרעיון של אורנה. התחבקנו בחיבוק קבוצתי.
יש לי תחושה שהרגע הזה ייזכר כשלב שבו הקבוצה שלנו עלתה שלב.
עומרי: "טוב, מה יהיה? בסוף נתחיל להגיע בבגדים לבנים לפגישות ונחליף את השמות ל'ראפיק'?"
אורנה: "עומרי תירגע. תאמין לי שלא יקרה לך שום דבר. אתה פשוט לא מבין איזה כוח יש לקבוצה. חברה שלי מהלימודים מעבירה סדנאות קבוצתיות לאסירים, היא מספרת לי שגם גדולי הפושעים מסכימים לחיבוק קבוצתי"
אמיר: "טוב, נעבור לעניינים שוטפים"
דברנו על המפגש של אורנה ואורן עם דיירי הבניין הצפוני. מתברר שהגרעין שנוצר בבניין רציני מאוד.
התברר שיש הזמנות לעוד 3 הרצאות מבניינים ברחוב. הכנו חלוקת עבודה בין החברים בקבוצה.
דברנו לא מעט על הצרות החדשות של שדה הנפט של מקסיקו. הועלתה השערה שיש לאירועים האחרונים קשר לזרם העולה של מתעניינים בתנועה שלנו.
אני עדכנתי שהעירייה מתקדמת יפה בתוכנית של הגינה הקהילתית, יתכן שנשמע בשורות טובות בשבועות הקרובים.


האם אכן נקיים עוד שלוש הרצאות? האם ימצא הפתרון לבקטריה המכונה 'Mexican Oil Flu'?
על כך בפרק 23