21.4.2008 זוהר בלומנקרנץ, דה מרקר.
חברת אל על תייקר בשיעור ממוצע של כ-6.5% את מחיר כרטיסי הטיסה, ותעלה את תוספת הדלק, החל מה-1 למאי. זו העלאת המחירים התשיעית במספר של החברה מאפריל 2007, והיא נובעת מהמשך התייקרות מחירי הדלק הסילוני. (קרא עוד…)
ארכיון ל: אפריל, 2008
מחיר הנפט נגע במחיר שיא של 117.48 דולר לחבית בעקבות התחזקות ההערכות כי אופ"ק לא יעלה התפוקה
21.4.2008 אשר שכטר, דה מרקר.
מחיר הנפט נגע היום בשיא של מעל 117 דולר לחבית, על רקע התקפה על צינור נפט מרכזי בניגריה – יצרנית הנפט הגדולה ביותר באפריקה – וחששות כי לא יהיה די בהיצע הנפט העולמי כדי לעמוד בביקוש הגובר, לאחר שבכיר באופ"ק אמר בסוף השבוע כי הארגון אינו צפוי להעלות את תפוקת הנפט שלו.
המשבר הגדול הבא
מאת דפנה מאור, הארץ 19.04.08
(או עמי גינזבורג ?)
מחירי החיטה, התירס, הסוכר והאורז זינקו בעשרות אחוזים בתוך כמה חודשים – ויצרו מחסור במזון במדינות באסיה; אם אתם חושבים שזו רק הבעיה של תושבי העולם השלישי, כדאי שתבדקו טוב את חשבונות המכולת שלכם.
שוו בנפשכם כי הדבר הנחוץ ביותר לקיום הבסיסי של כמעט מחצית מבני האדם בעולם היה מתייקר ב-50% תוך שבועיים. אין צורך להפעיל יותר מדי את הדמיון. בתחילת החודש זה קרה באמת…
ייתכן שהפתרון למחיר המזון שבצלחתנו מצוי דווקא במיכל הדלק שלנו. אחד הגורמים להתייקרות התבואה הוא הביקוש הגובר לאתנול – דלק ביולוגי המיוצר מקני סוכר, תירס ויבולים אחרים. העובדה כי תעשיית האתנול מתחרה בספקי המזון על רכישת דגנים תורמת במידה ניכרת להתייקרותם, ויוצרת לצד הנפט המתייקר עוד אויב אנרגטי לכלכלה העולמית. לאור הלחץ הכפול שמופעל כיום על מדינות העולם – התלות במדינות המייצאות נפט מצד אחד וגזילת המזון לצורך ייצור אתנול מצד שני – ייתכן שסוף סוף תיפרץ הדרך למציאת אנרגיה חלופית נקייה, שאינה גובה מהעולם מחיר כה כבד.
שיא תפוקת הנפט הגיע? ירידה ראשונה זה עשור בתפוקת רוסיה – יצרנית הנפט הגדולה בעולם
הנה כתבה שהופיעה בשלישי שעבר באתר הדה מרקר. למיטב ידיעתי, לא זכתה הכתבה לעלות לדפוס.
——————————————————
15.4.2008 נמרוד הלפרן, מתוך עיתון הדה מרקר.
תפוקת הנפט של רוסיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, ירדה ברבעון הראשון של השנה – לראשונה זה עשור – והגבירה בכך את החששות כי שוק הנפט העולמי הגיע לשיא תפוקתו. תפוקת הנפט של רוסיה ברבעון הראשון של השנה הסתכמה בממוצע ב-10 מיליון חביות ביום, ירידה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מסרה היום סוכנות האנרגיה הבינ"ל (IEA).
הירידה בתפוקת הנפט של רוסיה, אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, מצטרפת לשורה של גורמים – בהם נסיקת הביקוש הגלובלי ל"זהב השחור", התייקרות עלויות הפקת הנפט וחוסר יציבות פוליטית במדינות עתירות נפט – אשר הזניקו את מחירה של חבית נפט מ-30 דולר ליותר מ-110 דולר בתוך ארבע שנים.
עם זאת, צופה סוכנות האנרגיה הבינ"ל כי תפוקת הנפט של רוסיה תתאושש בהמשך השנה, ותרשום בשנת 2008 כולה גידול של 0.8% לעומת השנה הקודמת. זאת לעומת גידול ממוצע של 2.5% בתפוקה במהלך שלוש השנים האחרונות, ושיעור צמיחה גבוה אף יותר בשנים שקדמו לכך. משרד האנרגיה של רוסיה צופה צמיחה של 1.8% בתפוקה השנה.
דו"ח שפירסמה בחודש שעבר סיטי (לשעבר סיטיגרופ) צופה כי תפוקת הנפט של רוסיה עתידה לגדול ב-1.5 מיליון חביות ביום עד שנת 2012. עם זאת, הזהירה סיטי כי "אין לראות עוד כמובנת מאליה את הצמיחה בתפוקת הנפט של רוסיה".
תפוקת הנפט של רוסיה קרסה לאחר התפרקות ברית המועצות, אולם החלה להתאושש בשנת 1999. תפוקת הנפט של המדינה זינקה מ-6 מיליון חביות ביום בשנת 1996 ל-10 מיליון חביות ביום בשנה שעברה, לפי נתוני IEA. באותה תקופה גדלה תפוקת הנפט של סעודיה, יצרנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, מ-7.9 מיליון חביות ביום ל-8.5 מיליון חביות בשנה שעברה.
ארגון אופ"ק אחראי על יותר משליש מתפוקת הנפט בעולם, אשר הסתכמה ב-87 מיליון חביות ביום ברבעון הראשון של 2008, לפי נתוני IEA. מרבית האנליסטים צופים כי ביקוש הנפט העולמי יגיע ל-100 מיליון חביות ביום עד שנת 2015.
האפשרות לירידה בתפוקת הנפט של רוסיה, באא לאחר שתפוקת הנפט של המדינות שאינן חברות בארגון אופ"ק נותרו כמעט ללא שינוי מאז שנת 2005, על רקע ייקור עלויות הקידוח בשל מיקומם הנידח יחסית של שדות חדשים. יתר על כן, למרות נסיקת מחיר הנפט – שלפי הערכות מסוימות עשוי להגיע בעתיד הלא רחוק לרמה של 200 דולר לחבית – לא נרשם גידול בתפוקת מדינות אלו.
התדלדלות שדות נפט של יצרניות נפט גדולות דוגמת בריטניה, נורווגיה ומקסיקו, חיזקה בשנים האחרונות את ההערכות כי העולם הגיע לשיא תפוקת הנפט. בה בעת, מדינות שתפוקתן ממשיכה לצמוח, עומדות בפני עלויות קידוח גבוהות יותר. כך למשל, עלות הפקת חבית נפט בקנדה, אשר נהנית מגידול בתפוקתה הודות להשקעות עצומות בדלק כבד במחוז אלברטה, עולה כעת על 65 דולר, לפי הערכות מסוימות.
סוגיית שיא תפוקת הנפט עלתה בראשונה לאחר שהגיאולוג מ. קינג יוברט הראה במחקר לפני 50 שנה כי תפוקתם של שדות נפט או מדינות הולכת וגדלה מדי שנה, עד שהיא מגיעה לשיא – פחות או יותר בשלב שבו מחצית מהעתודות נוצלו. מנקודת אל-חזור זו הולכת ומתכווצת התפוקה עד לאפס. תחזיתו של יוברט כי תפוקתה של ארה"ב תגיע לשיא ב-1970 התממשה בדיוק מפליא, ומאז הגיעו מדינה אחר מדינה בעולם לשיאי תפוקה.
בעשור החולף נרשמה ירידה בתפוקתן של יותר משני שליש מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, ובכלל זה למעלה ממחצית מדינות אופ"ק. התפוקה העולמית של נפט "רגיל" – ללא נפט כבד, קידוחים ימיים עמוקים ובקוטב ונוזלי גז טבעי – כבר הגיעה לשיאה ב-2004, לפי נתוני האיגוד לחקר שיא תפוקת הנפט והגז (ASPO), ויותר ויותר מומחים גורסים כי נקודת השיא בתפוקה העולמית הגיעה.
ההשלכות הכלכליות של שיא תפוקת הנפט עשויות להיות הרבה מעבר להתייקרות מחירי הדלק. הזמינות היחסית של הנפט, והקלות שבה ניתן לזקק אותו, יוצרת עודף אנרגיה – היינו פער בין כמות האנרגיה המופקת מנפט לבין כמות האנרגיה הנדרשת כדי לשאוב אותו ולזקקו. עודף אנרגיה זה מבטיח את קיומם של מאפיינים רבים של אורח החיים המודרני, בהם ניוד סחורות בעלות נמוכה, תהליכי פרוור עירוניים והעסקת חלק קטן מכוח העבודה בייצור מזון עבור מרבית הציבור המועסק בשירותים ובייצור. מצב זה עשוי להשתנות בעקבות שיא התפוקה, שאחריו תידרש השקעה גדולה יותר של אנרגיה בייצור כל חבית נפט – דבר שיצמצם את כמות אנרגיה המופנית לתפעול מגזרים אחרים של הכלכלה.
נכון להיום, אין בנמצא דלקים חלופיים שמייצרים עודף אנרגיה גדול יותר מזה של הנפט. בשל כך צפוי שיא תפוקתו להיות שונה משיאי תפוקה קודמים, אשר בישרו על המעבר משימוש בעץ לפחם והמעבר מפחם לנפט, ושבעקבותיהם נרשם גידול בעודף האנרגיה הודות ליעילות גבוהה יותר של מקורות האנרגיה החדשים. סוף עידן הנפט יסמן את סופה של מגמה זו, ויעמיד את האנושות בפני מבחן שטרם ידעה כמותו.
